# כה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1391/64/25/

וְזֶה שֶׁהִזְמִינָה אֶת הָמָן עַל הַסְּעֻדָּה שֶׁעָשְׂתָה. כִּי עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה מְבָרְרִין פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּנַּ"ל (בְּאוֹת כא), כִּי הַפְּגָם הָיָה עַל־יְדֵי אֲכִילָה, עַל־כֵּן הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁפּוֹגֵם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים - הוּא נִדּוֹן בְּמוֹתְרוֹת הָאֲכִילָה, כִּי בַּמֶּה שֶׁפָּגַם - הוּא נִדּוֹן וְכַנַּ"ל, אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא זוֹכֶה לְבֵרוּר הָאֲכִילָה, כִּי עִקַּר בֵּרוּר הָאֲכִילָה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּסִימָן סב). וְעַל־כֵּן הִזְמִינָה אֶסְתֵּר אֶת הָמָן עַל סְעֻדָּתָהּ, כִּי הִיא אָכְלָה בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה עַד שֶׁבֵּרְרָה כָּל הַטּוֹב מֵהָמָן בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה, וְהָמָן, שֶׁהוּא פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁהוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, נִדּוֹן בְּמוֹתְרוֹת הָאֲכִילָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיְתָה מַפָּלָתוֹ, מֵאַחַר שֶׁבֵּרְרוּ הַטּוֹב מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא חִיּוּתוֹ עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דַּיְקָא, וְכַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן הָיְתָה מַפָּלָתוֹ בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה דַּיְקָא וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן סָמוּךְ לְמַפָּלָתוֹ נִדְחַף הָמָן אֶל בֵּיתוֹ אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ (אֶסְתֵּר ו, יב), וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְגִלָּה טז.), שֶׁהִשְׁלִיכָה בִּתּוֹ פְּסֹלֶת הָאֲכִילָה עַל רֹאשׁוֹ, כִּי נִדּוֹן בְּמוֹתָרוֹת כָּרָאוּי לוֹ, מֵאַחַר שֶׁהָיָה כּוֹפֵר בַּחֲכָמִים וּשְׂנָאָם כָּל כָּךְ, וְכַנַּ"ל.
