# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1391/64/7/

ועל־כן כשבאו אחי יוסף למצרים, וראה שהם שבים בתשובה על מכירתו, ואזי צריכים לחזר ולהתחבר עמהם, ואז יהיה נגמר ונשלמת העצה, על־כן לא רצה להתודע להם עד שהביאו את בנימין. וגם אז הוסיף לצערם - כדי שי שובו בתשובה שלמה ביותר, והיה מצערם על־ידי בנימין דיקא, שצוה להטמין הגביע באמתחתו, זה רמז להם מה שפגמו על־ידי מכירת יוסף הצדיק, שהוא בחינת פגם אמונת חכמים שגרמו על־ידי־זה פגם העצה כנ"ל, שעקר הפגם מגיע לבנימין הצדיק, שהוא עקר שלמות העצה, כי הבית־המקדש בחלקו, וכנ"ל, כי בנימין היה נקי לגמרי מפגם העצות רעות שנמשכין מעצת הנחש כנ"ל, שגרם מיתה לעולם, כי בנימין היה נקי מכל זה, כי הוא מת 'בעטיו' של נחש לבד, אבל הוא בעצמו לא היה לו שום חלק בעטיו של נחש, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת נה:), ועל־כן זכה באמת שנבנה בית־המקדש וקדשי־קדשים בחלקו (מגלה טז:) דיקא, ששם עקר תקון העצה, וכנ"ל. ועל־כן רמז להם יוסף הפגם על־ידי בנימין הצדיק, שפגמו על־ידי פגם אמונת חכמים הנ"ל - שעקר הפגם מגיע לבחינת בנימין, שהוא בחינת הבית־המקדש, שהוא עקר בחינת שלמות העצה, כנ"ל.

גם הראה להם, שעל־ידי פגם אמונת חכמים גורמים שמעלילים על הצדיקי אמת שהם בעלי עצה באמת, כמו שכתוב (אבות ו, א): 'ונהנין ממנו עצה' - גורמים שבודין עליהם כזבים כאלו הם גנבים ורמאים, חס ושלום, כאלו כל הנהגתם בשביל גנבה ורמאות, חס ושלום, ואז הכירו השבטים גדל פגמם עד היכן מגיע פגמם ואז שבו בתשובה בשלמות, כמו שאמרו (בראשית מד, טז): "מה נאמר מה נדבר מה נצטדק האלקים מצא את עון עבדיך" וכו', ואז זכו לתקן על־ידי־זה, ואז התודע להם יוסף וחזרו ונכללו יחד, שזה מרמז על סוף התקון האחרון כשיבוא משיח, שאז יתתקן העצה בשלמות, שאז יחזר ויתאחד מלכות בית דוד שנחלקה תחלה, שהוא בחינת תקון פגם העצה הנ"ל, בחינת (יחזקאל לז, כב): "ולא יחצו לשתי ממלכות עוד", כי חלקת מלכות בית דוד וחלקת עצה הם בחינה אחת, כמו שכתוב במקום אחר (הלכות הושענא־רבה הלכה ב, אות ד). ועל־כן קורין הפטרה זאת בפרשת ויגש, שמדברת מהתחברות מלכות בית ישראל, כמו שכתוב שם: "ולא יחצו לשתי ממלכות עוד" וכו'. ועל־כן נקרא משיח (ישעיה ט, ה): "פלא יועץ", וכתיב (שם יא, ב): "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה", כי עקר התקון - הוא תקון העצה, שהוא עקר שלמות התורה, כשזוכין על־ידי צדיק אמת לקבל משם עצות אמתיות, כל אחד ואחד לפי בחינתו, באפן שיוכל להציל נפשו מני שחת ולזכות על ידם להצלחה הנצחיית.