# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1391/64/9/

וזה בחינת התעניתים שגוזרים על הגשמים, כי עקר עצירת גשמים בא על פגם האמונה, כמו שכתוב (דברים יא, טז-יז): "וסרתם ועבדתם וכו' ועצר את השמים" וכו'. הינו על פגם אמונת חכמים שהוא עקר יסוד האמונה ועל־כן גוזרין תעניות, כי על־ידי התעניות מתקנין פגם המותרות של האכילה שלא יבלבלו את המח וכנ"ל (באות ג) לענין הארבעה תעניות, כי התענית בחינת תשובה שעל־ידי־זה נמשך בחינת (תהלים סה, י): "פלג אלקים מלא מים", שמשם הגשמים, (כמו שכתוב בהתורה הנ"ל, עין שם). ועל־כן עקר תעניות הגשמים הוא בארץ־ישראל (עין ארח־חיים, סימן תקעה, ובשערי־תשובה שם בתחלת הסימן), ששם דיקא גוזרין כל השלש־עשרה תעניות (תענית יב:), כי עקר הפגם והתקון של אמונת חכמים, שהוא בחינת תקון העצה, הוא בארץ־ישראל, ששם הבית־המקדש וקדשי־קדשים, וכנ"ל.

ועל־כן גוזרין שלש־עשרה תעניות כנגד שלשה עשר מכילין דרחמי, שעל ידם המתקת כל הדינים, שעקר שרשם בשכל העליון, בבחינת קדשי־קדשים, שהוא בחינת כתר עליון, ששם כל השלשה־עשר מכילין דרחמי, כידוע (עין זהר נשא קלא.). ומשם נמשכין השלש־עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן (זהר אחרי סב.; לקוטי מוהר"ן סימן נז), שעל ידם עקר ברור כל הלכות התורה, שהם בחינת ברור העצות הקדושות, כי ההלכות של התורה הן הן העצות בחינת תרי"ג עטין דאוריתא, שהם תרי"ג עצות שאי אפשר לברר כל דיניהם והלכותיהם, כי אם על־ידי שלש־עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן (סימן נז). וכמו כן לענין עבדא וקיום התורה, צריכין לשות עצות בנפשו על־ידי בחינת שלש־עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן (כמבאר במקום אחר). נמצא, שעקר תקון העצה שבאה על־ידי המתקת הדינים על־ידי תשובה על פגם אמונת חכמים, שעל־ידי־זה נשלמת התורה, שעל־ידי־זה זוכין לשכל הכולל ששם המתקת כל הדינים בשרשם, כל זה נמשך על־ידי שלשה עשר מכילין דרחמי, שהם בחינת שלש־עשרה מדות התורה, שהם הם בחינת תקון העצה להלכה ולמעשה לקיום התורה כנ"ל. ועל־כן גוזרין שלש־עשרה תעניות כנ"ל, כי תעניות של הגשמים הם בשביל תקון העצה, שנמשך על־ידי בחינת "פלג אלקים מלא מים", שמשם הגשמים, שהוא בחינת המים שמטהרין מהטנפת והעשנים סרוחים הנ"ל שבאים על־ידי פגם אמונת חכמים, שעל־ידי־זה נפגמת ונחלקת העצה, כמבאר שם כל זה בהתורה הנ"ל, עין שם היטב.