# הלכה ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1391/65/

מה שמתענין על עצירת גשמים:

כי כתב רבנו ז"ל (בסימן ס') בלקוטי תנינא, שעצירת גשמים נעשה על ידי מלחמה ושפיכות דמים, עין שם, ומלחמות הינו מחלקת, ותקון המחלקת הוא תענית, כמבאר היטב בדברי רבנו ז"ל (בסימן קעט).

ועל־כן מתענין על עצירת גשמים, לתקן המחלקת, הינו מלחמות שמזה נעשים עצירת גשמים כנ"ל, וזהו גם כן בחינת הארבע תעניות שמתענין על החרבן, שהוא גם־כן לתקן השלום, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ראש־השנה יח:): 'כשאין שלום, צום' שעקר התענית כשאין שלום, (כמבאר שם בדברי רבנו בסימן קע"ט הנ"ל). 'כי לא חרבה ירושלים אלא בשביל שנאת חנם' כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא ט:), ועל־כן מתענין לתקן זאת, כי על ידי התענית נתתקן המחלקת ונעשה שלום, כנ"ל

וכן על־כל צרה שלא תבוא מתענין, כי כל הצרות והיסורין חס ושלום הם בחינת מחלקת, כי כל מה שהוא כנגד רצון האדם הוא בחינת מחלקת (וכמו שכתוב שם בדברי רבנו ז"ל הנ"ל), כי הצרות חס ושלום הם על ידי התגברות הדינים חס ושלום, שהם בחינת מחלקת, דהינו שאינו נכלל שמאל בימין חס ושלום, שזה בחינת מחלקת, בחינת דינים, כי 'אין יסורים בלא עון' (שבת נה.) והעון הוא בחינת מחלקת כי עקר יניקת הסטרא־אחרא והיצר הרע הוא ממחלקת (וכמבאר בדברי רבנו ז"ל) נמצא שעל ידי העונות שפגם במחלקת, שנתן כח חס ושלום להסטרא־אחרא החולקת על הקדשה, על כן נתעוררו עליו דינים חס ושלום, שהם בחינת מחלקת, ומשם באים הצרות חס ושלום, שהם כנגד רצונו, בחינת מחלקת. ולתקן זאת גוזרין תענית שהוא תקון המחלקת כנ"ל, כי הכלל שכנגד כל מיני מחלקת התקון הוא תענית, בבחינת (אבות ב, ז): 'מרבה צדקה מרבה שלום' ועקר התענית הוא הצדקה, כי 'אגרא דתעניתא צדקתא' (ברכות ו:), עין שם: