# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1449/3/

וזה בחינת מצות מתנות לאביונים בפורים, כי על־ידי הצדקה מכניעין קלפת המן כנ"ל, שהוא בחינת פגם הברית כנ"ל. ועל־כן רצה המן לבטל צדקות ישראל, כמו שכתוב (אסתר ג, ט): "ועשרת אלפים ככר כסף אשקל על גנזי המלך" - כדי לבטל כח השקלים, כמובא. מאחר שידע שעקר הכנעתו, שהוא אבי אבות הטמאה, פגם הברית - הוא הצדקה כנ"ל, על־כן רצה לבטל הצדקה על־ידי השפעתו למקומות אחרים. אבל השם־יתברך הפר עצתו וקלקל מחשבתו, אדרבא, נתן כח בצדקה של ישראל להכניע אותו ולבטל כח של עשרת אלפים ככר כסף, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה יג.): 'כבר הקדימו שקליהם לשקליך'. וכל זה נעשה על־ידי הכח של מרדכי, שהוא כנגד המן שבקלפה - ומרדכי כנגדו ממש בקדשה, כי מרדכי הוא זקן שבקדשה בחינת עתיק יומין [כמובא בדברי רבנו ז"ל במקום אחר (בסימן מ')], ויש לו כח להכניע ולשבר קלפת המן־עמלק הנ"ל, ולזכות את ישראל לתקון הברית, אמן: