# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/428/61/1/

כי האתרוג הוא (ויקרא כג, מ): "פרי עץ הדר", בחינת (תהלים מח, ג): "יפה נוף משוש כל הארץ", בחינת (בראשית לט, ו): "ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה", כי הארת האתרוג - מבחינת יוסף שהוא הדור ויפי של כל הגוף, כידוע (עין מחברת הקדש, לולב). וזה בחינת הארבעה מינים - כנגד הארבעה יסודות שנמשכין מארבע אותיות השם, כמובא (בית־יוסף, ארח־חיים, סימן תרנא, דבור המתחיל: 'אם צריך'), הינו כי הארבעה מינים הם כנגד ארבע אותיות השם - שמשם נמשך הפאר והיפי שהוא כלליות הגונין, בחינת 'תלת גונין דעינא ובת־עין', ומשם נמשכין הארבעה יסודות, וזה בחינת השלשה מינים שבלולב שנאגדים יחד בפני עצמם והאתרוג בפני עצמו, כי השלשה מינים - בחינת 'תלת גונין דעינא', והאתרוג - בחינת בת־עין. ואחר־כך מחברים יחד, כי כלם נכללים ונתחברים יחד בהאתרוג שכולל הפאר והיפי, כי האתרוג הוא בחינת בת־עין - שכולל כל הגונין דעינא.

וכל זה זוכין אחר יום־הכפורים, שאז נגדל שם ה' על־ידי הסליחה של יום־הכפורים (כמבאר שם), שזה בחינת שקורין מחרת יום כפור - שם ה', (כמו שכתוב שם, במאמר הנ"ל עין שם). כי אזי אחר המחילה והסליחה של יום־הכפורים שעל־ידי־זה נגדל שם ה' כנ"ל - אזי תכף נתרצה השם־יתברך לישראל והזהירם על מלאכת המשכן ועל שבת, שהם גם־כן בחינת שם ה', בחינת 'תלת גונין דעינא ובת עין' כנ"ל, ועל־כן אחר־כך זוכין על־ידי־זה למצות אתרוג וארבעה מינים, שהם גם־כן בחינת שם ה', בחינת 'תלת גונין דעינא ובת עין', כנ"ל.

וכל זה נעשה על־ידי בחינת "והנה נער בכה" מיד "ותחמל עליו" - כי לפעמים נתעלם הפאר והיפי, וזה בחינת חרבן בית־המקדש (כמו שמבאר שם). והתקון לזה להיות מתאבל על חרבן בית־המקדש, ואזי השם־יתברך משים פאר תחת אפר (כמו שמבאר שם). וזה בחינת "והנה נער בכה" מיד "ותחמל עליו" - שעל־ידי שבוכין ומתאבלין על חרבן בית־המקדש - על־ידי־זה השם־יתברך מרחם ומשים "פאר תחת אפר". ואזי זוכין לאתרוג הדר בחינת 'פאר' כנ"ל. כי גם הבכיה שבוכין בראש־השנה וביום־הכפורים היא גם־כן על חרבן בית־המקדש, כי כל התפלות והבקשות של ראש־השנה ויום־הכפורים צריך לכון בהם רק על גלות השכינה, כמו שכתוב בזהר (תקוני זהר, תקון ו, כב.). נמצא, שמה שאנו בוכין ועושין תשובה על עוונותינו בימים נוראים - הכל כדי לתקן הפגמים המעכבין את השכינה בגלות המונעים את בנין בית־המקדש, ועל־ידי הבכיה הזאת זוכין ל"פאר תחת אפר" כנ"ל, וזה בחינת "והנה נער בכה" מיד "ותחמל עליו" - ועקר הרחמנות - לשוב ולבנות חרבות ירושלים, ולשום לאבלי ציון פאר תחת אפר, ועל־ידי־זה זוכין לאתרוג שהוא "פרי עץ הדר", כנ"ל: