# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/428/62/4/

וזה בחינת ערבי־נחל שמחברין עם לולב ומיניו, כי ערבי־נחל מרמזין על הטוב שיוצא מן העכו"ם והרשעים, כי ערבי־נחל הם בלא טעם וריח - שמרמז על פושעי ישראל, כמובא בדברי רבותינו ז"ל, (ויקרא רבה ל, יב), הינו בחינת הטוב הכבוש בין הרחוקים שבאין ומתגירין, שעל־ידי־זה נשלם המזבח, שהוא בחינת אכילה בקדשה, שעל־ידי־זה נשלם השכל, שעל־ידי זה זוכין ליראה ואהבה כנ"ל. וזה בחינת הדס שיש לו ריח טוב, זה בחינת שלמות המזבח, בחינת "אשה ריח ניחח לה'", כי עקר שלמות המזבח הוא על־ידי הגרים, דהינו על־ידי שחוזר הטוב הכבוש בין העכו"ם שהוא בחינת נשמות ישראל, ועל־ידי שהם חוזרין אל הקדשה, על־ידי־זה נשלם המזבח,

ונשמות ישראל הם בחינת ריח (כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר). כי עקר יניקת הנשמה הוא מהריח, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות מג:): 'איזה דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף? הוי אומר זה הריח', ועל־כן נשלם המזבח על־ידי הנשמות כנ"ל, שזהו בחינת "אשה ריח ניחוח" וכו' כנ"ל, וזה בחינת הדס, בחינת ריח וכו', כנ"ל.

ועל־כן בשבת מריחין בהדס, כמובא בגמרא (שבת לג:) ובכתבים (פרי־עץ־חיים, שבת, פרק ו). כי בשבת אז עולין כל הקדשות והטוב שהיה כבוש בין הסטרא־אחרא בימי החל, כמובא - שזהו ממש בחינת גרים, ועל־כן מריחין אז ריח טוב של הדס, כי הטוב הוא בחינת נשמות ישראל שמהם כל הטוב (כנ"ל במאמר הנ"ל), שהם בחינת ריח כנ"ל, ועל־כן האבות נמשלו להדס משלש, כידוע (לקוטי־תורה שמות), כי האבות כלם היו מגירין גרים, כמו שכתוב במדרש, כמובא בדברי רבנו ז"ל (בסימנים נט, רכח), על־כן נמשלו להדס בחינת ריח, כנ"ל.

ועל־כן מרדכי היהודי אשר שמעו הולך בכל המדינות - שזהו בחינת הדבור הישראלי שנשמע למרחוק עד שבאין העכו"ם ומתגירין, בבחינת (אסתר ח, יז): "ורבים מעמי הארץ מתיהדים" וכו', כמבאר כל זה במאמר הנ"ל, על־כן נאמר במרדכי (שם ב, ז): "ויהי אמן את הדסה", בחינת הדס, בחינת ריח טוב, שזה בחינות שלמות המזבח, בחינת "אשה ריח ניחוח" שנשלם על־ידי הגרים שמתגירין על־ידי מרדכי היהודי וכו' (כנ"ל, עין שם). וכן מרדכי נקרא על שם הריח, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (חלין קלט.): שמרדכי הוא בחינת מר דרור – מרי דכיא, שהוא ראש לכל הבשמים, בחינת ריח, כנ"ל: