# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/534/61/3/

ועל־כן כתוב (ישעיה א, יד): "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי", ואלו שבת לא קאמר, כמו שכתוב בזהר הקדוש (יתרו פח:), כי יום־טוב שקדשתו תלוי בישראל, על־כן מאחר שישראל אינם הגונים, חס ושלום, על־כן גם היום־טוב שכל קדשתו מהם, גם־כן אינו נתקבל, חס ושלום, אבל שבת שהוא קדוש מאליו, על־כן אינו נפגם על־ידי פגם של ישראל, חס ושלום, ועל־כן ביום יום־טוב מתר אכל־נפש - כי מאחר שכל קדשתו תלוי בנפשות ישראל שממשיכין הקדשה לשם, על־כן מה שהוא צרך הנפש, דהינו אכל־נפש - בודאי אינו ראוי שיאסר, כי הנפש הוא למעלה מהיום־טוב, כי משם מקבל הקדשה כנ"ל. אבל כל המלאכות - בודאי אסורין, כי הוא יום־טוב, דהינו בטול הרע שהוא בטול כל הל"ט מלאכות שבאים על־ידי עץ הדעת טוב ורע (עין תקוני־זהר תקון מח, פה.), אבל שבת הוא למעלה, ואינו תלוי בקדשת ישראל, על־כן אסור בו אפלו מה שהוא צרך הנפש כנ"ל, כי הוא שביתה לגמרי, בחינת יום שכלו שבת, שאז יתבטל הכל ואין בו שום עשיה, רק מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת (עבודה זרה ג.). א