# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/534/63/1/

וזה בחינת שלש רגלים. כי שלש רגלים הם בחינת שלש תפלות ביום שנתתקנו כנגד שלשה אבות (ברכות כו:) שזהו בחינת שלש רגלים, כידוע (טור ארח חיים סימן תיז), כי שלש רגלים הם תלת מחין, כמובא במקום אחר (סימן א תנינא), שמשם נמשכין שלשה מיני רחמנות, בחינת שלש תפלות, כנ"ל. וכפי התפלה כן הפרנסה, כמובא בדברי רבנו ז"ל במקום אחר (סימן ט), שהפרנסה היא כפי התפלה, כי כל ההשפעות נמשכין על־ידי התפלה, הינו כשזוכין שהתפלה היא בדעת בבחינת רחמים ותחנונים, אזי יש לו פרנסה גם־כן בנקל - בלי עבודות ויגיעות וטרחות שהם בחינת דינים - רק בנקל, שזהו בחינת רחמים ודעת, כי פרנסה בנקל היא כפי שלמות הדעת, כמבאר במקום אחר בדברי רבנו ז"ל (בסימן נו). כי עקר יגיעות וכבדות הפרנסה - שצריכין לעשות עבודות ומלאכות וטרחות בשביל הפרנסה, בחינת (בראשית ג, יט): "בזעת אפיך תאכל לחם" הוא רק מחמת פגם הדעת, בחינת 'שטו העם ולקטו - בשטותא', כמו שכתוב בזהר הקדוש (בשלח סג.), כי מחמת שאין הדעת בשלמות ואזי ה'תפלה־בבחינת־דין', חס ושלום, כמו כן נמשך לו הפרנסה בבחינת דין, שזהו בחינת יגיעות וטרחות של ל"ט מלאכות, בחינת "בזעת אפיך תאכל לחם", שזהו בחינת דינים. וכל זה מחמת שטות פגם הדעת, בחינת "שטו העם" - בשטותא וכו' כנ"ל. כי פגם הדעת הוא פגם הברית כנ"ל, ועל־ידי פגם הברית הפרנסה בכבדות, כמובא במקום אחר (בסימן כט). נמצא, שכל יגיעות וכבדות של הל"ט מלאכות שצריכין לעשות בימי החל הוא רק מחמת פגם הדעת - פגם ה'תפלה־בבחינת־דין' שעל־ידי־זה הפרנסה בכבדות וביגיעות בבחינת דין, כנ"ל. כי אדם־הראשון פגם בדעת על־ידי אכילת עץ הדעת טוב ורע, כידוע, שעל־ידי־זה נמשך יניקה, חס ושלום, להסטרא־אחרא, בחינת (בראשית ג, א): "והנחש היה ערום". ועל־ידי־זה נמשכין יגיעות הל"ט מלאכות, כידוע (עין תקוני־זהר תקון מח, פה.).