# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/534/65/16/

עַל־כֵּן בְּשַׁבָּת אֲסוּרִים כָּל הַמְּלָאכוֹת, כִּי בְּשַׁבָּת אָסוּר לְעוֹרֵר בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי אָז עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי אָז נִמְשָׁכִים וְשָׁבִים הַכֹּל לְשָׁרְשָׁם וּמְנוּחָתָם וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אָז כָּל הַמְּלָאכוֹת בְּטֵלִים, כִּי אָז עוֹלִין עַד הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ, בְּחִינַת (שְׁמוֹת לא, יד): "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִיא", אֲבָל בְּיוֹם־טוֹב, אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם אָז הוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי כָּל הַיָּמִים טוֹבִים הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם, שֶׁאָז הִכְנִיעַ אֶת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם שֶׁתָּפְסוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הוֹצִיאָנוּ מִשָּׁם לְהָבִיא אוֹתָנוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁנָּבוֹא אֶל תַּכְלִיתֵנוּ וְשָׁרְשֵׁנוּ, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, וְעַל־כֵּן גַּם אָז בְּטֵלִים כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, וְכַנַּ"ל.

אֲבָל בְּיוֹם־טוֹב עֲדַיִן יֵשׁ אֵיזֶה בְּחִינַת מִלְחָמָה בֵּין כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי שַׁבָּת קְבִיעָא וְקַיְּמָא (פְּסָחִים קיז:), מִתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה שֶׁאָז יַחֲזֹר כָּל דָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל. אֲבָל יוֹם־טוֹב מְקֻדָּשׁ רַק עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁגּוֹרְמִים לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִים לָצֵאת מִגָּלוּת הָעַכּוּ"ם שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַדְּשׁוּ הַיָּמִים טוֹבִים, כִּי בְּכֹחַ מַעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁל אֲבוֹת הָעוֹלָם שֶׁהִגְבִּירוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, עַל־יְדֵי־זֶה זָכִינוּ לָצֵאת מִגָּלוּת מִצְרַיִם וּלְבַטֵּל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁלָּהֶם, וְלַחֲזֹר לְהַמְשִׁיךְ עַצְמֵנוּ לְשָׁרְשֵׁנוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְלָשׁוּב לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְקַדֵּשׁ אֶת הַיָּמִים טוֹבִים, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מְבָרְכִין בְּיוֹם־טוֹב 'מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים', כִּי יוֹם־טוֹב יִשְׂרָאֵל הוּא דִּמְקַדְּשָׁא לְהוּ (יִשְׂרָאֵל הֵם שֶׁמְּקַדְּשִׁים אוֹתָם [עַל יְדֵי שֶׁמְּקַדְּשִׁים אֶת הַחֹדֶשׁ]), כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (פְּסָחִים קיז:). כִּי אָז בְּיוֹם־טוֹב צְרִיכִין עֲדַיִן אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ.

וּמֵחֲמַת שֶׁאָז יֵשׁ עֲדַיִן אֵיזֶה בְּחִינַת מִלְחָמָה בֵּין כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְכֹחַ הַמַּכְרִיחַ, רַק שֶׁבְּכֹחַ קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב מַגְבִּירִים כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּיוֹתֵר עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן יֵשׁ בְּיוֹם־טוֹב אֵיזֶה מְלָאכוֹת עֲדַיִן שֶׁהֵם מְלֶאכֶת אֹכֶל־נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יב, טז): "אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם", כִּי אָז בְּיוֹם־טוֹב צְרִיכִין עֲדַיִן לַעֲסֹק בִּמְלֶאכֶת אֹכֶל־נֶפֶשׁ שֶׁהֵם הַמְּלָאכוֹת שֶׁסְּמוּכִים לִגְמַר הַמַּאֲכָל - לְתַקְּנוֹ וּלְהַמְשִׁיךְ הַטַּעַם לְתוֹכוֹ, כְּגוֹן לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל, שֶׁזֶּה עִקַּר מְלֶאכֶת אֹכֶל־נֶפֶשׁ שֶׁמֻּתָּר בְּיוֹם־טוֹב. כִּי כָּל מְלָאכוֹת הָרְחוֹקִים מִן הָאֲכִילָה אֲסוּרִים בְּיוֹם־טוֹב, כְּגוֹן חֲרִישָׁה וּזְרִיעָה, וַאֲפִלּוּ קְצִירָה וּטְחִינָה לְצֹרֶךְ אוֹתוֹ הַיּוֹם - אָסוּר בְּיוֹם־טוֹב (אֹרַח־חַיִּים, סִימָן תצה, סְעִיף ב), רַק אֲפִיָּה וּבִשּׁוּל וְכַיּוֹצֵא שֶׁהֵם סְמוּכִין בְּיוֹתֵר אֶל גְּמַר תִּקּוּן הַמַּאֲכָל הֵם מֻתָּרִים בְּיוֹם־טוֹב, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַמְּלָאכָה סְמוּכָה לִגְמַר הַמַּאֲכָל - הִיא סְמוּכָה בְּיוֹתֵר לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ. כִּי עִקַּר הָאֲכִילָה אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ כַּנַּ"ל, אֲבָל עִקַּר תַּכְלִיתָה הוּא בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוֹדֶה וִיהַלֵּל לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְיַחֲזֹר וְיֻמְשַׁךְ לְשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל. וְכָל הַמְּלָאכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁעוֹשִׂין בִּשְׁבִיל הָאֲכִילָה שֶׁהִיא קִיּוּם הַאָדָם, אַף־עַל־פִּי שֶׁכֻּלָּם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ כַּנַּ"ל. אֲבָל עִקַּר תַּכְלִיתָם בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִגְמָר הַדָּבָר, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל הָאָדָם וְיִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם וְיַעֲבֹד הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְיַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ.