# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/534/65/9/

וזהו בחינת החלוק שבין גאלה ראשונה לגאלה אחרונה, כי גאלה הראשונה היתה בבחינת הכרח, על־ידי רבוי האותות וכו', שאז נתקדשו כל הימים טובים שהם 'זכר ליציאת מצרים', אבל גאלה האחרונה הוא בבחינת 'שבת שלום'. שמשיח יכבש העולם בלי מלחמה כלל, רק על־ידי גדל הדעת שיגלה בעולם, כמו שכתוב (תהלים עב, ט): "לפניו יכרעו ציים ואיביו עפר ילחכו" וכו', וכתיב (ישעיה נב, יב): "כי לא בחפזון תצאו", וכמו שכתוב בזהר (תקוני־זהר תקון כא, מג.): בגלותא קדמאה וכו', ובגלותא בתראה בקנה דילך דאיהו קלמוס בקע ימא דאוריתא, ועל־כן כל המועדים בטלים לעתיד, וכמו שכתוב (ירמיה טז, יד): "ולא יאמר עוד חי ה'" וכו'.