# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/544/62/1/

וזה בחינת חנכה. כי בחנכה צריכין לעמד כנגד רשעים הרוצים למנע ולבטל מעבודת ה', כי מה שנעשה הוא שיעשה, הינו כמו שאז בזמן הנס של חנכה - עמדה עלינו מלכות יון הרשעה להשכיחנו תורתו ולהעבירנו, חס ושלום, על חקי רצונו, כמו כן נעשה זאת בכל דור ודור, שאנו צריכין בימי חנכה לעמד כנגד מלכות הרשעה שמתגברת בכל דור ודור, והם הרשעים העומדים עלינו לבטל אותנו, חס ושלום, מעבודתו יתברך שמו, ואנו צריכין להתגבר ולעמד כנגדם, ואי אפשר לעמד כנגדם כי אם על־ידי כח הצדיק כנ"ל.

וזה בחינת נר חנכה. כי הצדיק נקרא 'אור', כמו שכתוב (ישעיה ג, יא): "אמרו צדיק כי טוב" - 'ואין טוב אלא אור', כמו שכתוב (בראשית א, ד): "וירא אלקים את האור כי טוב" (סימן יט), כי זה הצדיק הוא טוב גמור, כי הפריש הרע לגמרי ונשאר כלו טוב, ועל־כן נקרא טוב, דהינו אור כנ"ל. וזה בחינת נר חנכה, שאנו ממשיכין ומקבלין כח הצדיק שנקרא אור, בחינת (משלי כ, כז): "נר ה' נשמת אדם", ועל־ידי־זה הכח, דהינו על־ידי אור הצדיק שהוא בחינת טוב, כמו שכתוב (בראשית א, ד): "וירא אלקים את האור כי טוב", כנ"ל, על־ידי־זה אנו יכולין לעמד כנגד מלכות הרשעה, כנ"ל. כי אי אפשר לעמד כנגדם כי אם על־ידי בחינת כלו טוב, בחינת צדיק גמור כנ"ל, כי צריכין לירד לתוך הרע שלהם לשברו ולהשפילו כנ"ל.

וזה בחינת 'מצות נר חנכה, למטה מעשרה טפחים ברשות הרבים, בטפח הסמוך לפתח ' (ארח־חיים, סימן תרעא סעיפים ה־ז) כי עקר אחיזת הסטרא־אחרא הוא למטה מעשרה, כי 'מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה' (סכה ה.), ושם עקר בחינת עולם העשיה - ששם אחיזתם, גם רשות הרבים הוא מקום הקלפות, כמובא (זהר פנחס רמד.). ושם דיקא צריכין להדליק נר חנכה, שהוא בחינת אור, שזהו בחינת שיורד כח הצדיק לתוך אחיזת הרשע להכניעה ולהשפילה, שעל־ידי זה אנו מתגברין עליו כנ"ל, ועל־כן הוא בטפח הסמוך לפתח - כי אחיזתם הוא רק בבחינת הפתח, כי בפנים אינם יכולין לכנס, רק אצל בחינת הפתח - שם הם אורבים לנק, בבחינת "לפתח חטאת רבץ". ועל־כן נצטוינו לעשות מזוזה אצל הפתח - לגרש הקלפה העומדת אצל הפתח דיקא, כמובא בזהר הקדוש (ואתחנן רסה:), ועל־כן אנו מדליקין נר חנכה סמוך לפתח, להכניעם ולשברם במקום אחיזתם כנ"ל.