# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/544/63/2/

ועל־כן זה הצדיק שיש לו זה הכח, כי זכה לאהבה שבדעת, הוא בחינת כהן־גדול, שהוא בחינת אהבה העליונה שבדעת, שהוא בחינת אהבה גדולה, בחינת כהן־גדול, ועל־כן על ידו דיקא היה עקר הנס של חנכה. כי היונים - שהם מלכות הרשעה, טמאו כל השמנים - שהוא בחינת הדעת, הינו בחינת הדעת והתורה המלבש למטה, ששם יש ימי־טוב וימי רע, וגם שם הוא בחינת דעת שהוא תורה, כי הדעת מתפשט בכל הימים והמדות, ומחמת שיש שם ימי־טוב וימי רע, על־כן בעת התגברותם טמאו כל השמנים - שהוא בחינת הדעת והתורה של הימי־טוב, על־ידי אחיזת הימי־רע כנ"ל. וכשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום, נעשה נס ומצאו צלוחית של שמן שהיה חתום בחותמו של כהן־גדול - זה בחינת (שמות ל, כה): "שמן משחת קדש", הינו הדעת העליון ששם האהבה שבדעת, שהוא בחינת סתרי תורה, שהוא בחותמו של כהן־גדול, כי אין מי שיזכה לזה כי אם בחינת הכהן הגדול, שהוא בחינת האהבה העליונה שבדעת.

ועל־ידי השמן החתום הזה של הכהן־גדול, שהוא בחינת סתרי תורה, בחינת אור האהבה שבדעת, על־ידי־זה נעשה נס, כי לא היה בו להדליק כי אם יום אחד - כי אור הדעת הזה לא יתגלה כי אם לעתיד לבא, שהוא בחינת (זכריה יד, ז): "יום אחד הוא יודע לה'" וכו', [כמבאר במאמר הנ"ל]. ונעשה נס ודלק שמונה ימים - כי על־ידי כח הצדיקים גבורי כח המתגברין על יצריהון (ה מתגברים על יצריהם), על־ידי־זה הם ממשיכין אור האהבה שבדעת, עד שיאיר אור האהבה שבדעת באהבה שבימים ובמדות, כי לבם ברשותם, ומקשרים הימים והמדות שבלב לאור האהבה שבדעת, ומקבלין הימים והמדות אור משם, שעל־ידי־זה זוכין לטעם אור האהבה שבדעת גם בזמן ובמדות. וזהו בחינת הנס הנ"ל של חנכה, ש השמן של כהן־גדול, שהוא בחינת האהבה שבדעת, כנ"ל, שעקר הארתו הוא רק לעתיד לבא, בחינת "יום אחד הוא יודע לה'" וכו', כנ"ל, שזהו בחינת שלא היה בו להדליק כי אם יום אחד כנ"ל, ונעשה נס ודלק שמונה ימים. כי אור האהבה שבדעת, שהוא בחינת יום אחד, האיר באהבה שבימים, שהם שבעת ימי בראשית, שזהו הדלקת נרות חנכה שמונה ימים, כדי שתאיר אור האהבה שבדעת בתוך השבעה ימים, שהם בחינת שבע מדות, בחינת "מדות ימי", כנ"ל.