# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/544/64/1/

וזה בחינת חנכה, כי מלכות יון הרשעה עמדו על עם ישראל להשכיחם תורתו וכו', ו'אוריתא שמא דקדשא בריך הוא' (זהר יתרו צ:), כי התורה היא גם־כן טנת"א (טעמים, נקדות, תגין, אותיות), שהם תלת גונין דעינא ובת עין, והם רצו להשכיח תורתו ולהעלים שמו הגדול יתברך - וגזרו לכתב על קרן השור שאין להם חלק באלקי ישראל (בראשית רבה ב, ד), ורצו להעלים תפארת ישראל, כי זהו תפארתנו, שאנו מתפארין באלקותו יתברך בשמו הגדול והקדוש יתברך, בבחינת (דברים כו, יז): "את ה' האמרת" - לשון התפארות (רש"י), שאנו מתפארין בשמו הגדול יתברך על התורה, שהוא בחינת תפארת ישראל, והם רצו להעלים כל זה, חס ושלום, שזה בחינת העלמת הפאר והיפי של ישראל, בחינת העלמת מאורי אור, שהם בחינת שם הקדוש כנ"ל. וזה בחינת וטמאו כל השמנים של בית־המקדש, זה בחינת מאורי אור המאירין בבית המקדש, שהם בחינת שם הקדוש שהוא בחינת שמן, בבחינת (שיר השירים א, ג): "לריח שמניך טובים שמן תורק שמך", וכמו שפרש רש"י: 'שם טוב נקרא על שם שמן טוב' וכו', והם רצו להעלים בחינת שם הקדוש, בחינת מאורי אור, ולהגביר, חס ושלום, שם הטמאה. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום - עשאום יום־טוב וקבעום בהלל והודאה, בחינת להודות ולהלל לשמך הגדול - להגדיל ולקדש שמו הגדול יתברך, כי אז נתגדל שמו יתברך, בבחינת ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וזה בחינת נר חנכה, שהוא נר של שמן, שהוא בחינת מאורי אור להדליק ולהאיר, בחינת מאורי אור, שהם בחינת שם הקדש, כנ"ל.