# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/544/64/3/

וזה בחינת נר של שבת. כי בשבת אז נתגלין מאורי אור, כי שבת שמא דקדשא בריך הוא [כמו שכתוב שם (במאמר הנ"ל)], ועל־כן אז מצוה להדליק נר, כי נר שבת, שהוא נר של מצוה, הוא בחינת מאורי אור כנ"ל. ועל־כן בימי האמהות היו רואין זאת בגשמיות, שנר שבת הוא בבחינת מאורי אור כנ"ל, ועל־כן היה אצלם נר דולק משבת לשבת [כמו שפרש רש"י על פסוק (בראשית כד, סז): "ויבאה יצחק האהלה" וכו'], שזה בחינת הכנעת מאורי אש והתגברות מאורי אור כנ"ל, וגם עתה, אף־על־פי שאין אנו זוכים לראות זאת בגשמיות, אף־על־פי־כן באמת, כל נר מצוה, כגון נר שבת או נר בית־המקדש או נר חנכה וכיוצא - כלם הם בחינת מאורי אור כנ"ל, שזה בחינת "ואתם הדבקים בה'" וכו'.

וזה בחינת (משלי ו, כג): "כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר"; "דרך חיים תוכחות מוסר" - זה בחינת "ואתם הדבקים וכו' חיים". כי השכינה, כביכול, הוא בחינת תוכחות מוסר, בחינת (שם לא, א): "אשר יסרתו אמו", כי היא מיסרת ומוכיחת כל העולם על־ידי דיניה, אבל אמות העולם הם כלים ונשרפים מדינין הקשים, בבחינת "אש אוכלה" – 'דאכלי כלא ושצי כלא' כנ"ל. אבל ישראל אינם כלים מדינין, חס ושלום, בבחינת (ירמיה ל, יא): "כי אעשה כלה בכל הגוים... אתך לא אעשה כלה", ועליהם נאמר: "ואתם הדבקים" וכו', כי הם מקבלים חיות ממנה כנ"ל. וזהו "ודרך חיים תוכחת מוסר" כנ"ל. וזהו בחינת כי נר מצוה - הינו נר מצוה ממש, שהוא בחינת מאורי אור כנ"ל. וזהו ותורה אור - כי התורה הוא בחינת 'תלת גונין דעינא ובת עין', בחינת מאורי אור כנ"ל, וזה ודרך חיים וכו' - כי כל זה הוא בחינת דרך חיים תוכחת מוסר, בחינת "ואתם הדבקים" וכו', שזה בחינת מאורי אור, כנ"ל.