# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/546/61/5/

ועל־כן זוכין בסכות לשבעה רועים שבאים בתוך הסכה, כי סכה הוא בחינת מקיפים שזוכין להם, כנ"ל. והמקיף הוא בחינת 'נשמע', כמו שמובא במאמר החותמות (בסימן כב), שיש בחינת 'נעשה ונשמע'. ו'נשמע' הוא בחינת מה שאין מבינים, שזה בחינת מקיף, והוא בחינת תפלה, בחינת יראה, בחינת 'בראשית" (ירא־שבת), - ירא־בשת' (תקוני־זהר תקון ז, כד.) - שכל זה הוא בחינת סכה, כי סכה הוא בחינת מקיף, בחינת יראה, כי הוא בחינת יעקב, כנ"ל, והוא בחינת תפלה, כנ"ל (באות א'). גם הוא בחינת שבת, בחינת 'בראשית - ירא־שבת', כנ"ל. ובחינת נעשה ונשמע הוא בחינת שמחה, כמו שכתוב שם כל זה, עין שם, וזה בחינת שמחת החג, ועל־ידי־זה אנו זוכין לשבעה רועים שהם כלליות הקדשה (כמו שכתוב שם). ועל־כן על־ידי סכה באין שבעה רועים הנ"ל כנ"ל, [כי סכה הוא בחינת נשמע, בחינת (דברים כז, ט): "הסכת ושמע ישראל"], ובגמ ר הסכות אנו עושין 'הושענא־רבא', שאז נעשה חותם החיצון שהוא חותם הידין, בחינת אמונה, כי הוא נעשה על־ידי הסכה, שעל ידה באין לשבעה רועים הנ"ל, שעל ידם זוכין לאמונה בחינת חותם החיצון הנ"ל (כמו שמבאר שם, עין שם).

ועל־כן בין יום־הכפורים להושענא־רבא עושין סכות, כי ביום־הכפורים נעשה עקר החותם הפנימי, וכדי לעשות חותם החיצון שהוא בחינת אמונה כדי לשמר חותם הפנימי שלא יתקלקל, על־כן עושין סכות שעל ידם זוכין לאמונה, ואזי נעשה בגמר הסכות חותם החיצון בהושענא־רבא:

שיך לעיל