# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/546/62/5/

ואחר־כך על־ידי כל התקונים האלה שזכו לבחינת מקיפים שהוא שלמות הדעת - על־כן אחר־כך שמחת־תורה, כי אז אנו זוכין להשגת תורה הסתומה בחינת אוריתא דעתיקא סתימאה דעתידא לאתגליא לעתיד לבא. כי שמחת־תורה הוא בחינת התכלית האחרון, כמובא בספרים. ועל־כן מסימין אז התורה ומתחילין תכף, להורות, שזוכין לבחינת אוריתא דעתיקא שהוא כלא ימינא. ואין בה ראש וסוף, רק כלה אחדות פשוט. וזה בחינת ההקפות שמקיפין עם התורה - בבחינת כלא ימינא, כי המקיף - מקיף דרך ימין כמו שכתוב במשנה (יומא טו:). נמצא, שבבחינת ההקפות אין שם ראש וסוף וצדדים, והם בחינת כלא ימינא כנ"ל, שזה בחינת התורה הסתומה הנ"ל שזוכין אז, כנ"ל:

כי עקר השגת אוריתא סתימאה הנ"ל הוא על־ידי הכנעת הרע, כמו שכתב רבנו ז"ל במאמר "מי האיש החפץ חיים" (בסימן לג), שעל־ידי שמתגבר על יצרו - על־ידי־זה מכניע ומבטל הרע ששוכן על הטוב, ועל־ידי־זה נתגלה התורה המכסה ונעלמת בין לשונות העמים, ואז על־ידי־זה זוכה כנ"ל לאוריתא דעתיקא סתימאה הנ"ל, עין שם היטב. וזהו בחינת נסוך המים המרמז בין נסכי הפרים, שהם כנגד שבעים אמות שמתמעטין והולכין, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סכה נה:) - להורות ששם בין האמות הנ"ל מלבש שם התורה הנעלמת ביניהם, ועל־כן כשמכניעין אותן שיהיו מתמעטין והולכין, אז נתגלה התורה שביניהם שהיתה מכסה עד עכשו, כי המים הם בחינת התורה הסתומה הנ"ל, כמו שכתוב: "ושאבתם מים בששון", ותרגומו: 'ותקבלון אולפן חדת'. ועל־כן נעשה זה בסכות, שאז הוא הכנעת הרע של כל השבעים אמות על־ידי התקונים שעושין אז כנ"ל. וזה בחינת שמחת בית השואבה. וזה בחינת שמחת־תורה ששמחים מאד שזכו להשיג אוריתא סתימאה על־ידי נצחון המלחמה והתקונים של ימי הסכות, כנ"ל. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן: