# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/546/63/3/

ועל־כן סכה שהוא גבה למעלה מעשרים אמה – פסולה (סכה ב.), כי צריך לצמצם את המח שאפלו בקדשה לא יצא חוץ לגבול, בבחינת 'במפלא ממך אל תדרש' וכו'. וזה בחינת שאסור לעשות הסכה שהיא בחינת "אם לבינה", בחינת מחין - 'למעלה מעשרים אמה', כי אסור להגביה המחין למעלה מהגבול, כי "במפלא ממך אל תדרש" כנ"ל. וזה בחינת למעלה מעשרים, כי הוא בחינת כתר, שהוא בחינת (זהר נח סה.): 'פריסא פרוסא' וכו' (מחצה פרוסה) ששם נאמר 'במפלא ממך אל תדרש' וכו', וכן אסור לעשות הסכה למטה מעשרה טפחים (סכה ב.), כי מעולם לא ירדה השכינה למטה מעשרה (שם ה.). נמצא, ששם הוא עקר גשמיות העשיה שהיא מדור החיצונים. ועל־כן אסור לעשות הסכה למטה מעשרה. כי יש להשכל גבול וצמצום למטה ולמעלה, הינו שגם למעלה מהגבול אסור לו לצאת, וזה בחינת 'במפלא ממך אל תדרש'. וזה בחינת פסול למעלה מעשרים כנ"ל. ואין צריך לומר שאסור לאדם להניח את השכל לצאת חוץ מהגבול למטה, דהינו למקומות החיצונים, חס ושלום, לחשב מחשבות חוץ של תאוות והרהורים, חס ושלום, וזה בחינת פסול למטה מעשרה שהוא מדור החיצונים, כנ"ל: