# הלכה ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/546/64/

ענין סכה ולולב

על־פי המאמר "ויהי מקץ – כי מרחמם ינהגם". עין שם בלקוטי־תנינא (סימן ז):

כי עקר הרחמנות - להוציא ישראל מעוונות ולהאיר בהם הדעת, ולהשתדל להאיר בבן ותלמיד וכו'. ועל־ידי־זה זוכין למקיפים שהם עקר שעשוע עולם־הבא, בחינת "מה רב טובך אשר צפנת" וכו'. וצריך שיהיה להצדיק בחינת 'כל', בחינת "כי כל בשמים ובארץ", להאיר בדרי מעלה ובדרי מטה - להראות לדרי מעלה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך, בחינת 'איה מקום כבודו', בחינת 'מה חמית וכו'', ולהפך, לדרי מטה שוכני עפר המנחים בדיוטא התחתונה שנדמה להם שהם רחוקים מאד ממנו יתברך, להראות להם שה' עמם, כי '"מלא כל הארץ כבודו"' וכו', (עין שם כל זה היטב). ועל־ידי כלליות בן ותלמיד, על־ידי־זה מאיר בשעת האכילה הארת הרצון בחינת (במדבר כג, כג): "מה פעל אל", עין שם: