# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/546/64/3/

ועל־כן עקר מצות סכה הוא אכילה ושנה, כי על־ידי כלליות בן ותלמיד שעל ידם זוכין למקיפים, על־ידי־זה זוכין בשעת האכילה דיקא להארת הרצון, עין שם. וזה בחינת אכילה בסכה, כי הסכה, שהיא בחינת מקיפים שזוכין על־ידי סליחת עוונות על־ידי הארת בן ותלמיד, בחינת יובל שהוא בחינת יום־הכפורים, על־ידי־זה זוכין לקבל בשעת האכילה הארת הרצון, שזהו בחינת אכילה בסכה, כי הארת המקיפים הם הם בחינת הארת הרצון, (כמבאר שם). ועל־כן כשאנו זוכין לאכל בסכה צלא קדישא אזי אנו מקבלין בשעת האכילה הארת הרצון שהוא בחינת הארת המקיפים, בחינת סכה, כנ"ל.

ועל־כן עקר מצות סכה הוא האכילה, כי הארת סכה, שהיא הארת המקיפים, הארת הרצון, מקבלים בשעת האכילה דיקא, (כמבאר שם במאמר הנ"ל היטב היטב). וזה בחינת שנה בסכה, זה בחינת "והיה רבי אליעזר ישן" המבאר שם. כי הארת הסכה היא בחינת מקיפים, בחינת 'מה חמית', בחינת (ישעיה סד, ג): "עין לא ראתה", בחינת שנה, כמבאר שם היטב, עין שם ותראה פלאות, כי דברים כאלה המבארים שם - לא נשמעו ולא נראו מיום הוסדה הארץ. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן: