# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/546/65/3/

וזהו בחינת ארבעה מינים שנוטלין בסכות בשעת התפלה, שזהו רמז ששיח השדה נותנות כח בתוך התפלה, ועל־כן אנו מעלין שיח השדה, דהינו מיני צמחים - בשעת התפלה, לרמז כנ"ל, שבסכות יש עליה לתפלה עד ששיח השדה נותנין כחם בתוך התפלה כנ"ל. והארבעה מינים הם בחינת התנוצצות משיח, כי עקר חשיבות הארבעה מינים היא האתרג, שהוא בחינת מלכות דוד (זהר פנחס רנו.), שהוא בחינת משיח.

והשלשה מינים, שהם: לולב הדס וערבה - הם כנגד שלש עבודות המפסידין עבודת התפלה, לולב - כנגד שמירת הברית, כי לולב בחינת (תהלים צב, יג): "צדיק כתמר יפרח", כמובא (תקוני־זהר, תקון יג, כט.). בחינת צדיק ח"י עלמין, שהם בחינת ח"י נענועין שבלולב, הדס משלש - כנגד שלשה אבות, כמובא (לקוטי־תורה, שמות), זה בחינת אמונה, כי האבות הם שרשי אמונת ישראל. ערבה - זה בחינת 'אל תהיה בז לכל אדם', שבשביל זה אנו לוקחין ערבי־נחל שאין בהם לא טעם ולא ריח, כדי שלא נמנע מלצרף פושעי ישראל בתפלתנו, כמובא. נמצא, שהערבה מרמזת על 'אל תהיה בז לכל אדם', שאסור לבזות שום אדם אפלו מי שהוא בלא טעם וריח כמו ערבה.

ועל־ידי תקון שלש עבודות אלו, על־ידי־זה נתתקן עבודת התפלה. ואזי מראה טעם ריח של שיח השדה באים בתוך התפלה, שזה בחינת התנוצצות משיח, כמובא שם. וזה בחינת האתרוג שיש לו מראה טעם וריח שנוטלין בשעת התפלה, שזהו בחינת התנוצצות משיח, ששיח השדה נכללין כחם בתפלה כנ"ל, (עין שם במאמר הנ"ל היטב):