# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/546/66/10/

ועל־ידי כל זה זוכין תכף ליום שמיני־עצרת שהוא שמחת־תורה, כי על־ידי כל הבחינות הנ"ל זוכין לשיר הנ"ל שהוא בחינת שמחה, כי משם עקר השמחה, כנ"ל (באותיות ד, ה). ועל־כן זוכין אחר־כך תכף לשמחת־תורה שאז אתער חדוה ונגונא בעלמא וכל ישראל שמחים וששים בו יתברך ובתורתו הקדושה, שזה בחינת עלמא דאתי שאז יתער שיר הנ"ל, וכל זה זוכין על־ידי כל הנ"ל, על־ידי התפלה של ראש־השנה, שעל־ידי־זה זוכין לסליחות עוונות שהוא יום־כפור, ועל־ידי־זה נשלם הדעת וזוכין לסכה וזוכין לכל הבחינות הנ"ל, עד שמעוררין קול הנגון הנ"ל, בכל שבעת ימי הסכות על־ידי הארבעה מינים כנ"ל ואז יוצא ונתגלה בחינת שיר ונגון ושמחה הנ"ל ביום שמחת־תורה שזוכין תכף אחר סכות על־ידי כל הבחינות הנ"ל, כנ"ל: