# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/546/66/11/

ועל־כן נוטלין הארבעה מינים בידים - זה בחינת (בראשית כה, כו): "וידו אחזת בעקב עשו". כי על־ידי הארבעה מינים נתעורר קול הנגון הנ"ל שהוא קול יעקב, שהוא מכניע עקב עשו, בבחינת "וידו אחזת בעקב עשו", ועל־כן מצות ארבע מינים הוא בידים דיקא, כי העקר הוא לברר המדמה כדי לזכות לאמונה שלמה, שעל־ידי־זה נתגלה חדוש העולם וכו', כמבאר בהתורה הנ"ל, עין שם. ועקר ברור המדמה הוא על־ידי הידים דיקא, בבחינת (הושע ב, יא): "וביד הנביאים אדמה", כמבאר בהתורה הנ"ל - 'ביד' דיקא.

וכמבאר בהתורה 'ויהי־מקץ־זכרון' (בסימן נד), עין שם היטב, ומבאר שם בסוף, שעקר הכנעת המדמה על־ידי בחינת יד, כי עקר ברור המדמה להכניע הרע שבו, ולברר ולזכך הטוב שבו כדי לזכות לאמונה שלמה כנ"ל - הוא רק על־ידי בחינת הידים, שהם כלליות מצות התורה שכלולים בידים שהם כלי המעשה, בחינת מצוות מעשיות, כי עקר האמונה הוא לקים כל המצות במעשה דיקא, ועשיה הוא בידים. ועל־כן כל התורה כלולה בידים, כמו שאמר רבי אליעזר קדם הסתלקותו, שהרים שתי ידיו ואמר (זהר מדרש הנעלם וירא צט.): 'וי לתרין תורות שיסתלקו מעלמא' (אוי לשתי תורות שתסתלקנה מן העולם). כי יד ימין ויד שמאל הם בחינת תורה־שבכתב ותורה שבעל פה, כמובא (ספר הפליאה דבור המתחיל 'וראה'). גם שתי הידים מרמזין על שתי הלוחות שקבל משה בשתי ידיו, כמו שכתוב (דברים ט, טו): "ושני הלוחות על שתי ידי", כי יש בשתי הידים עשר אצבעות - חמש בימין וחמש בשמאל, כנגד עשרת הדברות שבשני הלוחות - חמשה בלוח אחד וחמשה בלוח השני, שהם בחינת עשרה מדרגות של נבואה, כמו שכתוב בהתורה הנ"ל - שעקר ברור המדמה על־ידי־זה (כמו שמבאר שם).

כי עקר ברור המדמה הוא על־ידי התורה, שהוא בחינת רוח נבואה שכלולה בידים דיקא, כי עקר האמונה הוא מצות מעשיות - לקים כל המצות במעשה בפשיטות בלי חכמות, אף־על־פי שאי אפשר להבין טעמם, שזה בחינת (שמות יז, יב): "ויהי ידיו אמונה" - 'ידיו' דיקא, כי עקר האמונה - בבחינת הידים שהם כלי המעשה, כנ"ל.

וכמבאר בדברי רבנו ז"ל על פסוק זה לענין הרחקת למוד ספרי המחקרים, כי הם מביאין לידי אפיקורסות גדול, שהוא בחינת עמלק וכו', עין שם בלקוטי תנינא במאמר המתחיל, עקר התכלית וכו' (בסימן יט). כי המדמה הוא בחינת עשיה, בחינת כח הבהמיות, שהוא כח הגוף, שהוא בחינת עשיה.

כי עקר פנימיות השכל האמת בעצם - רחוק מהגוף מאד, ואין יכול להתלבש בהגוף העכור מהתאוות כלל. ואין מי שיזכה אליו כי אם הצדיקים האמתיים ששברו לגמרי את כל תאוות הגוף עד שבטלו את גופם לגמרי בתכלית הבטול בתכלית השלמות שאין שלמות אחריו, אבל כל השכל של כל העולם ומלאו הכל הוא רק בחינת כח המדמה, ואפלו כל החכמות הגדולות שהמציאו החכמים והמחקרים - הכל על־ידי הכח המדמה, שמדמה מלתא למלתא עד שבאים על המצאות חדשות, אבל פנימיות השכל העיוני בעצם שהוא להכיר את מי שאמר והיה העולם - זה אי אפשר לזכות בשום שכל כי אם כשמשברין לגמרי לגמרי את כל תאוות הגוף בתכלית הבטול.

ואף־על־פי שאי אפשר להעולם להשיג בשכלם השגות אלקות, מחמת שרבם לא שברו לגמרי את תאוות הגוף, אף־על־פי־כן חמל השם־יתברך על העולם, ונתן בהמדמה כח האמונה - שיהיה להם כח להמשיך על עצמן אמונה שלמה, אם ירצה להסתכל על האמת לאמתו. כי אף־על־פי שאי אפשר להבין, מחמת שלא זכו עדין לפנימיות השכל, מחמת שלא בטלו לגמרי את הגוף, אף־על־פי־כן אם על כל פנים יכירו את מקומם באמת, שהם רחוקים משכל העצם וימשיכו את עצמן לאמונה - להאמין לקול דברי אבותינו הקדושים - שבטלו את החמר לגמרי, כמו משה והאבות וכו', אז יכולים לזכות לאמונה שלמה בתכלית, ועל־ידי־זה יזכו לכל טוב.

והעקר האמונה על־ידי ברור המדמה שזוכין על־ידי התקרבות לצדיקים אמתיים שיש להם רוח נבואה (כמו שמבאר שם, במאמר הנ"ל, עין שם). ועקר ברור המדמה הוא על־ידי בחינת יד, הינו בחינת מצות מעשיות והנהגות ישרות שמקבלין מהצדיקים אמתיים, שזה בחינת כלליות כל התרי"ג מצוות שקבלנו על־ידי משה רבנו, עליו השלום, וכן בכל דור ודור על־ידי שמתקרבין לצדיקים אמתיים שמוליכין אותנו בדרך הישר, ומלמדין ומזהירין אותנו לקים כל המצות עם פרטיהן ותנאיהן וכו', ועל־ידי־זה עקר ברור האמונה, שעקר חיות עולם העשיה הזה על ידה, כמו שכתוב (תהלים לג, ד): "וכל מעשהו באמונה".

ועל־כן אפלו אם ירצה האדם לעסק בדבקות לבד בלי עשית מצוות מעשיות - גם זה הבל, וגם יכול להכשל על־ידי־זה הרבה, כאשר כבר נכשלו על־ידי־זה רבים, ועל זה נאמר (קהלת ז, טו): "אל תחכם הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם", כי צריך לאחז בשניהם, לעשות הרבה - לעבד השם־יתברך בתורה ותפלה ומצוות מעשיות הרבה, וזהו העקר, ואם יזכה גם לבחינת דבקות, טוב אשר תאחז בזה וזה. ובאמת העבודה והעשיה בעצמה של תורה ומעשים טובים - זהו עקר הדבקות, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה יד.): "ובו תדבק" (דברים י, כ), וכי האיך אפשר להדבק בו והלא אש אוכלה הוא? אלא הדבק במדותיו וכו', שהם כלליות התורה והמצות, וכמו שכתוב (דברים יג, ה): "אחרי ה' אלקיכם תלכו ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון". מבאר בפסוק זה שצריכין לקים הכל, עשית מצוות מעשיות ודבקות, ובאמת הכל אחד למי שזוכה לעבודה שלמה, וכמובן מדברי רבנו ז"ל: