# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/546/66/4/

ואז יוצאין מימי הדעת, בחינת (ישעיה יא, ט): "כי תמלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", ונתגירין גרים, כנ"ל במאמר הנ"ל. וזה בחינת שמחת בית השואבה שזוכין בסכות, בחינת (שם יב, ג): "ושאבתם מים בששון", ותרגומו: 'ותקבלון אולפן חדת', בחינת רבוי מימי הדעת שיוצאין עכשיו בשפע גדול על־ידי התקון שנעשה בראש־השנה על־ידי ה'תפלה־בבחינת־דין', שעל־ידי־זה הסטרא־אחרא מקיאה כל הקדשות וכל הדעת שבלעה וכו' כנ"ל. ואז יוצאין מימי הדעת בשפע גדול בחינת: "כמים לים מכסים", בחינת (תהלים כט, ג): "אל הכבוד הרעים ה' על מים רבים", ועל־כן עושים שמחת בית השואבה, כי שואבין מימי הדעת אז על־ידי התקון שנעשה על־ידי תפלות ראש־השנה ויום־הכפורים וכו', כנ"ל.

ועל־כן אז שואבין המים בשמחה גדולה מאד, ומי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו (סכה נא.), כי על־ידי־זה הדעת ששואבין עכשיו שנתגלה על־ידי התפלה של ימים נוראים כנ"ל, על־ידי־זה זוכין שיתער השיר שלעתיד כנ"ל, שמשם עקר השמחה, כי עקר השמחה יהיה בעת שיתגלה השיר הנ"ל, כי "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה" (תהלים קכו, ב), כי עקר השמחה יהיה לעתיד בעת שיתער השיר הנ"ל. ועכשיו בשמחת בית השואבה מתעורר אז השמחה של לעתיד על־ידי שמתעורר עכשיו השיר שיתער לעתיד וכו', כנ"ל: