# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/546/66/6/

וזה בחינת שעקר הסכה הוא מפסלת גרן ויקב (סכה יב.), "פסלת גרן ויקב" הוא בחינת מדמה. וזה בחינת שצריכה להיות הסכה 'צלתה מרבה מחמתה' (סכה ב.), כי חמה זהו בחינת השכל, כמובא במקום אחר (סימן א'), ששמש הוא בחינת אור השכל, בחינת יעקב, עין שם, וצל המחשיך אור השמש - זה בחינת אמונה, בחינת שנה, בחינת מדמה. ועקר ידיעת השם־יתברך הוא רק על־ידי בחינת אמונה, כידוע. וזה בחינת (תהלים קכא, ה): "ה' צלך" - כי אי אפשר לדעת מהשם־יתברך כי אם על־ידי בחינת אמונה, שהוא בחינת לילה, בחינת צל, בחינות מדמה, ועל־כן הסכה, שהוא בחינת נבואה ורוח הקדש כנ"ל, שעל־ידי־זה מתברר המדמה והאמונה - על־כן צריכה להיות 'צלתה מרבה מחמתה', כי עקר ההשגה והידיעה זוכין רק על־ידי אמונה בחינת צל, ועל־כן העקר לברר המדמה, שהיא בחינת צל, כנ"ל.

וזה בחינת שהסכך צריך להיות מפסלת גרן ויקב - זה בחינת מדמה שהוא בחינות כח הבהמיות, בחינת פסלת גרן ויקב שהוא מאכל בהמה, כי האכילה הוא בחינת דעת, כי המח כפי האכילה, [כמובא במקום אחר (סימן יז)]. ומאכל אדם זה בחינת דעת, שהוא גדר האדם, ופסלת האכילה, דהינו פסלת גרן ויקב, שהוא מאכל בהמה - זה בחינת מדמה שהיא כח הבהמיות, כמובא במקום אחר (סימן נד). ועקר הברור הוא בבחינת הבהמיות שהוא המדמה, ששם עקר הברור, כידוע, ועל־ידי־זה עקר ברור האמונה, ועל־כן הסכה הוא מפסלת גרן ויקב שהיא עקר הסכך - שעל ידו 'צלתה מרבה מחמתה', שהוא בחינת ברור המדמה והאמונה, כנ"ל: