# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/546/66/8/

כי סכה היא בחינות דפנות ומחצות המחין שזוכין על ידם לשמירת הברית, שעל־ידי־זה זוכין לבחינת כבוד, בחינות נבואה, שעל־ידי־זה נתברר המדמה כנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין לאמונה כנ"ל, שעל־ידי־זה מתקבצין החסדים וזוכין לחדוש העולם שיהיה לעתיד, וכל זה הוא בחינת סכה כנ"ל. ואז יתער השיר של לעתיד, שהוא שיר פשוט כפול משלש מרבע שיתנגן על ע"ב נימין, בחינת חסד וכו', כנ"ל.

וזה בחינת השמחה של סכות, כמו שאומרים: 'זמן שמחתנו', כי משם עקר כל השמחות שבעולם, שכלם נמשכין מבחינת השמחה שיהיה לעתיד, בחינת (ישעיה נה, יב): "כי בשמחה תצאו", בחינת "ששון ושמחה ישיגו" וכו', כי אז יתער חדוה ונגונא בעלמא בעת שיתער בחינת שיר חדש הנ"ל. ועל־כן מחמת שבסכות זוכין שיתער שיר הנ"ל שמשם כל השמחות, על־כן הוא זמן שמחתנו. וזה בחינת שמחת בית השואבה הנ"ל (באות ד).

ועל־ידי הנגון הנ"ל, על־ידי־זה גדלים כל הריחות והיראות שהם מזונא דנשמתא, ועל־ידי־זה נכנע מזונא דגופא (כמבאר במאמר הנ"ל). וזה בחינת מצות אכילה בסכה, שזה עקר מצות סכה, כי על־ידי מצות סכה, שעל־ידי זה זוכה לקול הנגון הנ"ל, שהוא בחינת (בראשית כז, כב): "הקל קול יעקב", על־ידי־זה נכנע עקב עשו שהיא עקב דסטרא־אחרא שמתגבר על־ידי האכילה שהוא מזונא דגופא, כי זוכין על־ידי הקול הזה לבחינת ריח שהוא מזונא דנשמתא. ועל־כן יכולין לאכל בקדשה שתהיה האכילה בבחינת מזונא דנשמתא. ועל־כן מצוה לאכל בסכה, כי אז האכילה בבחינת מזונא דנשמתא על־ידי מצות סכה שעל ידה זוכין לקול הנגון הנ"ל שעל ידו גדלים כל הריחות הנ"ל. ועל־כן סכה היא בבחינת יעקב, כמו שכתוב (בראשית לג, יז): "ויעקב נסע סכתה" כמובא בזהר הקדוש (תקוני־זהר תקון יג, כט.), כי סכה היא בבחינת "הקל קול יעקב", שהיא קול הנגון הנ"ל, כנ"ל: