# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/546/66/9/

נמצא, שסכה היא בחינת חדוש העולם שזוכין על־ידי החסד שזוכין על ידי האמונה וכו' כנ"ל. ועל־ידי־זה מעוררין קול הנגון שיתער לעתיד, שהוא שיר פשוט כפול משלש מרבע, שהם בחינת ע"ב נימין וכו' כנ"ל. וזה בחינת ארבעה מינים שנוטלין בסכות, שהם כנגד ארבעה אותיות השם י'ה'ו'ה' (זהר כי תצא רפב.), שהוא בחינת שיר פשוט וכו' כידוע (תקוני זהר תקון כא, נא:). ועל־כן לולב אחד וערבות שתים והדסים שלשה - זה בחינות שיר פשוט כפול משלש. והאתרוג כלול מכל הארבע, כידוע, כי הוא בחינת ה' אחרונה, בחינת מלכות שכלול מכלם (תקוני־זהר תקון מז, פג:), והוא בחינת שיר מרבע, ועל־כן מברכין 'על נטילת לולב', כי הלולב הוא בחינת (תהלים צב, יג): "צדיק כתמר יפרח", שהוא בחינת "הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן", כידוע (זהר ויגש רח.), שעל ידו גדלים כל הריחות והיראות, כנ"ל.

וזה בחינת הנענועים, כדי לעורר הריח מהדעת, כי עקר הריח על־ידי שלמות הדעת, כידוע (עין פרי־עץ־חיים, שבת, פרק יז), כי על־ידי הדעת זוכין לנגון הנ"ל, שעל ידו גדלים כל הריחות. ועל־כן מנענעין בלולב ומיניו לעורר הריח מהדעת, ועל־כן הם ע"ב [שבעים ושנים] נענוע ים כנגד ע"ב נימין, בחינת חסד, שעליהם יתנגן השיר הזה, כנ"ל. וזה בחינות נענועים, כי עקר הנגון על־ידי בחינת נענועים שמנענעין בנימין שבכנור, בחינת "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות" (כמבאר בסוף מאמר הנ"ל). ועל־כן עקר מצות נטילת לולב ומיניו הוא בשעת אמירת הלל, כי זה עקר בחינת ארבעה מינים, שהם בחינת שיר פשוט כפול וכו' שיתער לעתיד, שזה בחינת הלל והודאות שירות ותשבחות שיתער אז. נמצא, שארבע מינים והלל הם בחינה אחת, בחינת שיר והלל והודאה שיתנגן לעתיד כנ"ל, על־כן עקר נטילת ארבעה מינים היא בשעת ההלל: