# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/546/67/11/

כי הבנים הם מתקנים תקון שלמות העצה, כי 'ברא כרעא דאבוה' (הבן נחשב כרגלי אביו) (ערובין ע:), והרגלין הם בחינת עצות, כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (סימן יז), כמו שכתוב (שמות יא, ח): "וכל העם אשר ברגלך" – 'ההולכים אחר עצתך' (רש"י). כי עקר הולדת הבנים הוא מבחינת עצות, כי 'הכליות יועצות' (ברכות סא.), והכליות הם כלי ההולדה, ועל־כן הבנים שנמשכין מבחינת עצות - הם מתקנין ומשלימין תקון שלמות העצה שהוא עקר תקון נשמת המת, ועל־כן הם מקבלין הירשה שהוא הממון שנמשך מברור העצה כנ"ל. ועל־ידי ברור העצה שהוא בחינת תקון אמונת חכמים, בחינת רבוי הספרים הקדושים של התורה, שהוא בחינת הבנים כנ"ל - על־ידי־זה עולה נשמתו למקום שצריכה לעלות, שהוא אתר דאיקרי קדשי־קדשים ששם נמתק הכל, וכנ"ל: