# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/546/67/15/

נמצא, שהירשה והנחלה שנשאר מן הנפטר - הוא בחינת ברור העצה שנתבררה על ידו - שמשם כל הממון והפרנסה, בחינת (דברים ח): "כי הוא הנתן" וכו' - 'ארי הוא יהיב לך עיטא למיקני נכסין' וכו' (תרגום שם), וכנ"ל, שזהו עבודת האדם לברר העצה בשלמות כנ"ל. וגם עכשיו צריכין לתן הממון ליורשיו, כדי שהם יבררו הממון בברור אחר הברור, הינו לברר העצה ביותר כדי שיזכה הנפטר על־ידי ברור העצה להשיג העצה הנצחית שהוא דרך עץ החיים כנ"ל. ועל־כן אם יורשיו קטנים והם חסרי עצה, על־כן צריכין הבית־דין להעמיד להם אפוטרופוס, והאפוטרופוס הוא במקום האב, והוא מנהיג הנכסים על־פי עצתו, ועל־ידי־זה הוא מתקן ומברר הנכסים, שזהו טובה להמת, כי עליתו על־ידי ברור העצה כנ"ל. כי שרש האפוטרופוס נמשך מבחינת האפוטרופוס של מעלה שהוא בחינת 'מיכאל כהנא רבא אפוטרופוסא רבא דישראל', ומיכאל כהן גדול הוא המקריב ומעלה נשמות ישראל על המזבח העליון לפני השם־יתברך (זהר צו לג.), כי כהן־גדול שלמעלה הוא בדגמת הכהן גדול שלמטה - שעולה לאתר דאיקרי קדשי־קדשים ששם מעלה הנשמות, כי שם עליתן של כל הנשמות שנגמר תקונם לעלות, כנ"ל (באות י), ומהאפוטרופוס העליון נמשך האפוטרופוס התחתון, שהוא אפוטרופוס על נכסי המת, שהוא בחינת בעל העצה בנכסי המת, שהוא תקון להמת כנ"ל, כי העצה נמשכת מבחינת קדשי־קדשים ששם נמתק הכל - שעולין לשם על־ידי בחינת מים טהורים הנ"ל על־ידי רבוי הספרים, על־ידי תקון אמונת חכמים, שמשם תקון שלמות העצה.

ועל־כן הבית־דין דיקא מעמידין אפוטרופוס, כי הבית־דין הם חכמי הדור, שהם בחינת אמונת חכמים - שצריכין להאמין בהם, כי אין לך אלא שופט שבימיך (רש"י דברים יז, ט), ומהם יוצא משפטי אמת ומשם כל העצות כנ"ל, ועל־כן זה שנפטר ושנשארו נכסיו לקטנים שאין להם עצה שלמה לתקן הנכסים, על־כן הבית־דין - בחינת בעל העצה בנכסיהם, כי הם יכולין להמשיך עצה לכל אחד בפרטיות כפי הצריך אליו. וזה האפוטרופוס שמעמידין - יונק ומקבל כח מהאפוטרופוס של מעלה, שהוא בחינת מיכאל כהן גדול שנכנס לפני ולפנים - שמשם תקון שלמות העצה, שהוא בחינת המתקת הדינים, כמו שכתב רבנו במקום אחר (סימן קמג) על פסוק (משלי יא, יד): "ותשועה ברב יועץ" שהעצה הוא המתקת הדינים ותקון העצה הוא תקון להמת, כנ"ל: