# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/61/3/

ועל־כן תכף אחר לילה הראשונה של פסח מתחילין לספר ספירת־העמר, כי על־ידי מצה שעל ידה זכו לבחינת שבת, שהוא בחינת 'עגולא ורבוע', שעל ידה מבטלין הרע, ועל־כן אז מתחילין לספר ספירת־העמר, שהיא בחינת בטול הרע, כידוע, שעל־ידי ספירה אנו יוצאין מארבעים ותשעה שערי טמאה לארבעים ותשעה שערי קדשה (זהר אמור צז.), הינו על־ידי המצה, דהינו על־ידי תקון הדעת כנ"ל, על־ידי־זה יש לנו כח לבטל את הרע והטמאה, שזה בחינת ספירה, כנ"ל. כי עמר שעורים הוא משנה־תורה שמקבלין על־ידי תקון הדעת, כי עמר שעורים הוא בחינת נגלה ונסתר, כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (סימן י), הינו משנה־תורה. ועל־כן מניפין אותו לכל הששה קצוות, לגרש ולבטל כל הרע משם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מנחות סא: סב.): 'מוליך ומביא, לעצר רוחות רעות, מעלה ומוריד, לעצור טללים רעים'. כי על־ידי משנה־תורה, שהיא בחינת שבת, על־ידי־זה נתבטל כל הרע כנ"ל. ועל־כן נקרא יום ראשון של פסח 'שבת', כמו שכתוב (ויקרא כג, טו): "ממחרת השבת" (מנחות סה:). כי על־ידי המצה, שהיא תקון הדעת שנעשה אז, על־ידי־זה נעשה בחינת שבת כנ"ל, ובזה תלוי הנפת העמר וספירה כנ"ל. וזה שכתוב: "וספרתם לכם ממחרת השבת" - 'ממחרת השבת' דיקא כנ"ל, הינו יום ראשון של פסח, שהוא בחינת שבת, שעל ידה בא בחינת הספירה כנ"ל.