# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/62/4/

ובשביל זה הפת חשוב - שפוטר כל הדברים הבאים בתוך הסעדה מחמת הסעדה, (כמו שכתוב בשלחן־ערוך, ארח חיים, הלכות סעדה, סימן קעז). כי עקר הברור של המאכלים הוא על־ידי הברכה, כידוע (לקוטי הש"ס ברכות, עמוד ז). והברכה שמברכין היא בבחינת נגונים, בחינת שמחה, בבחינת (משלי י, כב): "ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה", עשירות הוא הפך העצבות, בבחינת (אבות ד, א): 'איזה עשיר השמח בחלקו', כי על־ידי הברכה נעשים נגונים, שהם בחינת שמחה, כנ"ל. כי איתא בדברי רבנו, נרו יאיר, שהנגונים נעשין על־ידי שמלקטין ומקבצין הנקדות טובות מתוך הרוח נכאה, שהיא בחינת עצבות, בחינת הסטרא־אחרא, ועל־ידי־זה נעשין נגונים, כמבאר היטב במאמר 'ויהי מקץ' (בסימן נד), ומובא גם כן על פסוק "אזמרה לאלקי בעודי" (בסימן רפב), עין שם.

ועל־כן על־ידי הברכה, שעל ידה מבררין ברורים ומלקטין ומקבצין הנקדות טובות, דהינו הניצוצות הקדושים שנתפזרו בתוך המאכל, על־ידי חטא אדם־הראשון שפגם בטפות קרי, כנ"ל. ועל־ידי שמלקטין ומאספין הנקדות טובות מתוך הפסלת והסטרא־אחרא, על־ידי־זה נעשין נגונים כנ"ל. ועל־כן הפת - שיש בו עשר מצוות ועשר תבות בברכת המוציא, שהם כנגד עשרה מיני נגינה, כנ"ל. נמצא, שהפת כלול מכל הברכות של שאר המאכלים, כי הפת כולל כל עשרה מיני נגינה שהיא כלליות הברכות, שהם בחינת נגונים כנ"ל. ועל־כן ברכת הפת - פוטר כל המאכלים הבאים מחמת הסעדה כנ"ל (ברכות מא:), ועל־כן צריך לזהר ביותר בפרורי הפת, ואיתא בזהר (פנחס רמד.): 'מאן דזריק פרורין דנהמא, עניות קא רדיף אבתריה, כל שכן מאן דזריק פרורין דמחא' [מי שזורק פרורי הלחם - עניות רודפת אחריו, כל שכן הזורק פרורי המח]. כי פרורין דנהמא, הם בבחינת פרורין דמחין, כי הם בחינת תקון וברור הניצוצות שנפלו על־ידי פגם פרורין דמוחא, כנ"ל. ועל־כן הזהר משוה אותם יחד, כי הפת כולל בחינת עשרה מיני נגינה, שהם תקון קרי, כנ"ל, כמבאר בדברי רבנו, נרו יאיר, בענין העשרה קפיטל תהלים שתקן רבנו, נרו יאיר, לאמרם בשביל תקון הנ"ל.