# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/63/1/

וזה בחינת פסח, כי עקר גלות מצרים היה בבחינה הנ"ל, שלא היו יכולים להתגבר להמשיך הרוח חיים דקדשה להשלים חסרונם, כי עדין היה קדם קבלת התורה, בחינת "מקצר רוח" כנ"ל, ועל־כן גבר עליהם גלות מצרים ופרעה, שזהו בחינת "תחריש כבלע רשע צדיק ממנו", שהתגבר עליהם בחינת הרוח דסטרא אחרא, שהוא רוח הטמאה - טמאת מצרים, שהוא רוח סערה, בחינת (בראשית כז, יא): "עשו איש שער" (תקוני זהר, תקון סט, קח.), שהוא השר של מצרים [כמובא בספרים (מגיד מישרים, שמות, ועין זהר פנחס רמו:)]. ואז התגברו, ורצו לבלע, חס ושלום, את ישראל שהם בחינת הרוח חיים דקדשה, בחינת "כבלע רשע צדיק ממנו", הינו שהרוח סערה שגדול בשעתו, בחינת "כל צורריו יפיח בהם", רצה לבלע, חס ושלום, את הרוח־חיים דקדשה, שמשם יונקים ישראל על־ידי שלא היה לישראל כח להמשיך אריכת הרוח חיים מחמת שלא קבלו התורה עדין וכו' כנ"ל.

כי גלות מצרים הוא בחינת בליעה, בבחינת (תהלים סט, טז): "ואל תבלעני מצולה", שהם מצולת הים, בחינת מצרים, שהם נקראים 'מצולה' (ברכות ט:), בחינת "כבלע רשע" וכו' כנ"ל. וזהו בחינת מצרים, בחינת 'מצר הגרון' (פרי־עץ־חיים, חג־המצות, פרק א), שמשם מוצא הרוח חיים שיוצא מהגרון, שהוא הקנה היוצא מכנפי הראה שהם חמש אוני, כנגד חמשה חמשי תורה, אשר משם תוצאות הרוח כנ"ל, הינו שאז המשיכו את הרוח דקדשה לגלות מצרים - למצר הגרון, בבחינת (תהלים סט, ד): "נחר גרוני", ולא היה להם כח להמשיך הרוח חיים להשלים חסרונם ולהתגבר עליהם וכו' כנ"ל, כי גלות מצרים הוא בחינת יונה שנבלע במעי הדגה [כמו שכתוב בתקונים (דף נג.) עין שם]. כי מצרים נקראים דגה, והם רצו לבלע את יונה תמה, יונה קדישא, שהם בחינת כנסת ישראל, שהם בחינת רוח חיים דקדשה כנ"ל, הינו בחינת "כבלע רשע צדיק ממנו", שהם רוצים, חס ושלום, לבלע על־ידי האריכות רוח שלהם שגדול בשעתו וכו', כנ"ל.