# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/63/19/

ועל־כן מפטירין בפרשת תחית המתים של יחזקאל בשבת חל המועד פסח (רמב"ם, הלכות תפלה, פרק יג, הלכה טז). וזה בחינת 'שבת הגדול' קדם פסח, כי עקר המשכת הרוח חיים דקדשה הוא משבת, כנ"ל (אות יא). ועל־כן נקרא 'שבת הגדול', כי על־ידי שבת יוצאין מגלות מצרים, שהוא בחינת (שמות ו, ט): "מקצר רוח", וזוכין לבחינת אריכת הרוח חיים דקדשה, בחינת (שמות לד, ו): 'ארך אפים ורב חסד' ועל־כן נקרא 'גדול', כי זוכין שיהיה הרוח חיים דקדשה גדול, הפך מקצר רוח כנ"ל. וזה נמשך משבת דיקא, שמשם עקר הרוח חיים דקדשה כנ"ל. ועל־כן לקחו אז את הקרבן פסח (ארח־חיים, סימן תל, סעיף א), שהוא הכנעת הרוח סערה, רוח הבהמה הרב דסטרא־אחרא, ולברר מתוכו הרוח דקדשה וכו', כנ"ל.