# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/63/4/

ועל־כן מסר יעקב את הבכורה ליוסף, כמו שכתוב (בראשית מח, כב): "ואני נתתי לך שכם אחד וכו', אשר לקחתי מיד האמרי", ודרשו רבותינו ז"ל (בראשית רבה צז, ו): 'מיד עשו שהיה צד את אביו באמרי פיו' וכו'. כי הבכורה, שהוא בחינת גדלה ורבנות, לקח יעקב מאת עשו ומסרה לבנו יוסף, להכניע הרב דקלפה בחינת "רוח סערה", בחינת בכורה של עשו, ולהגביר הרב דקדשה, שהוא בחינת הרוח חיים דקדשה, שהיא בחינת יוסף הצדיק, כנ"ל.

ועל־כן עקר יציאת מצרים היה על־ידי מכות בכורות, שעל־ידי־זה נכנע הרב דקלפה, שהוא בחינת בכור, והוציא מהם כל הרוח חיים שהיה בהם, עד שמתו כלם באותו הלילה. ואז יצאו ישראל משם, כי על־ידי שנכנע הרוח סערה של הרב דקלפה, שהוא בחינת בכורי מצרים, על־ידי־זה יצא משם הרוח חיים דקדשה, בחינת יוסף, בחינת (שמות יג, יט): "ויקח משה את עצמות יוסף עמו", כנ"ל, ועל־ידי־זה יצאו ישראל משם, וכנ"ל. ועל־כן היתה מכת בכורות בחצות הלילה, כי חצות הלילה אז רוח צפונית מנשבת בכנור של דוד (ברכות ג:), שזהו בחינת הרוח חיים דקדשה, בחינת (בראשית א, ב): "ורוח אלקים מרחפת על פני המים", (כמבאר במאמר הנ"ל, באות ב, עין שם).