# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/63/8/

ועקר אכילת אדם הוא הלחם, שהוא עקר חיות האדם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל לענין ברכת המזון וכו', וכנראה בחוש, כי בלחם שם כלולין כל הארבעה יסודות בפעל ממש, כי הקמח בעצמו - זה בחינת יסוד העפר שהוא גשמיות הקמח, כי הכל היה מן העפר. וגובלין הקמח במים - זהו בחינת יסוד המים. ואחר כך מניחין אותו להחמיץ, הינו שתעלה בנפיחה שתשלט בה יסוד הרוח, שעל־ידי־זה עולה בנפיחה. ואחר כך אופין אותה באש, וזהו יסוד האש. נמצא, שבלחם חמץ כלולים כל הארבעה יסודות בפעל ממש. ועל־כן בפסח אסור לאכל חמץ והוא אסור במשהו (פסחים ל.), כי עקר החלוק שבין חמץ למצה הוא בבחינת יסוד הרוח, שבלחם חמץ שולט יסוד הרוח בפעל ממש - שמניחין אותה שתעלה בנפיחה, שזהו בחינת יסוד הרוח. ומצה הוא להפך, שממהרין לאפותה קדם שישלט בה יסוד הרוח בפעל, כדי שלא תעלה בנפיחה, כי יסוד הרוח ששולט בלחם חמץ, שעל־ידי־זה עולה בנפיחה, זה בחינת רוח סערה שגדול בשעתו, בחינת (תהלים י, ה): "כל צורריו יפיח בהם". כי יסוד הרוח של זה העולם הגשמי, שהוא בחינת אוירא דהאי עלמא (אויר של זה העולם), שם הוא שליטת הרוח סערה שמתגבר בזה העולם, ואי אפשר להכניע ולברר בחינת יסוד הרוח, שהוא בחינת אוירא דהאי עלמא מאחיזת הרוח סערה שנאחז בו, כי אם על־ידי התורה, אשר משם תוצאות הרוח חיים, אשר על ידה מבררין כל הארבעה יסודות, ועקר הוא לברר בחינת יסוד הרוח שמקשר כל הארבעה יסודות - לבררו מבחינת רוח סערה, שיהיה בבחינת רוח חיים דקדשה.

ועל־כן בפסח אסור לאכל חמץ ואסורו חמור מאד, כי אי אפשר לנו לאכל כלל לחם כזה שהוא לחם חמץ, שעולה בנפיחה, שנאחז בו בחינת הרוח סערה שגדול בשעתו, בחינת "כל צורריו יפיח בהם", כי בפסח הוא עדין קדם קבלת התורה, שאז אי אפשר לברר ולהכניע את הרוח סערה בפעל ממש, כי עקר הגאלה הוא על־ידי בחינת תפלה, שהוא בחינת בריאה בכח ששם כל הארבעה יסודות בכח.

וזהו בחינת מצה ששם אין מניחין להתאחז בחינת אוירא דהאי עלמא בפעל, כי אין מניחין אותה להחמיץ שתעלה בנפיחה, כי אנו נזהרין שלא יתאחז הרוח סערה כלל בלחם שאנו אוכלין עכשיו בפסח, מחמת שהוא עדין קדם קבלת התורה וכו', כנ"ל, רק אוכלין מצה שהוא מאכל גבה מאד, בחינת עדן - עין לא ראתה, שזהו בחינת מצה, בחינת ענג שבת, בחינת (ישעיה סו, יא): "למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה". ע'נ'ג' שבת זה בחינת ע' דן, נ' הר, ג' ן (תקוני־זהר פח:). וזהו בחינת מצה שהוא גבה מאד, בחינת עדן, בחינת תפלה, בחינת בריאה בכח, שעל־ידי־זה עקר יציאת מצרים כנ"ל.