# הלכה ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/64/

ענין יציאת מצרים, ואכילת מצה ואסור חמץ ומצות ארבעה כוסות ושאר ענינים

על־פי המאמר בלקוטי תנינא סימן ב' המתחיל: 'ימי חנכה הם ימי הודאה, בחינת שעשוע עולם־הבא, בבחינת (ויקרא רבה ט, ז): 'כל הקרבנות בטלין חוץ מקרבן תודה' וכו', עין שם היטב כל המאמר כלו מראשו לסופו.

וקצור הדברים העולים מן המאמר הקדוש הנ"ל, שבחינת תודה, דהינו להודות ולהלל להשם־יתברך ולדעת אותו יתברך - זה בחינת שעשועי עולם־הבא. וזה בחינת הלכות, בחינת (נדה עג.): 'כל השונה הלכות בכל יום' וכו', כי ההלכות הם שעשוע עולם־הבא, בחינת תודה הנ"ל. ועל שם זה נקראת התודה בשם הלכה, על־שם תהלוכות הדמים שהולכין כסדר כשיוצאין מהצרה שאז מביאין תודה, כי בתחלה בעת הצרה אזי הדמים שוטפין על הלב וכו'. ואחר כך הדמים הולכין כסדר וזה בחינת הלכה וכו'. וזה בחינת הולדה, וזה בחינת מלוי הירח, בחינת (ישעיה ל, כו): "והיה אור הלבנה כאור החמה" וכו', עין שם. ועל־ידי ההלכות, בחינת תודה, שהם בחינת חסדי דוד, על־ידי־זה נתגלה אור האמת ומאיר בהדבור, הינו בארבעה חלקי הדבור על־ידי שלשה שמות, שהם בחינת שלשה קוי האמת (זח"ג סה:), שהם: אל אלקים ה', והם בחינת תפלה ותורה ושדוכים; עין שם היטב ענין זה.

והם מאירין בארבעה חלקי הדבור, כי יש דבור של צדקה ודבור של תשובה ודבור של עשירים קרובים למלכות, בחינת שלשת השריגים (בראשית מ, יב) ודבור של מלכות (עין שם כל זה היטב). ועל־ידי שלמות הדבור, שהוא בחינת לשון הקדש שמקשר לשבת - על־ידי־זה ממשיכין הקדשה והשמחה של שבת לששת ימי החל, כי ימי החל הם בחינת עבדות, בבחינת עצבות (תקוני זהר פו.). ועל־ידי בחינה הנ"ל נמשך הקדשה והשמחה של שבת, שהוא בחינת בן - לששת ימי החל, ועל־ידי־זה נתגלה אחדות הפשוט מפעלות משתנות ויודעין שכל הפעלות משתנות נמשכין מאחד הפשוט יתברך, וזאת הבחינה יקרה מאד אפלו אצלו יתברך. וזה בחינת (תהלים ק, ג): "דעו כי ה' - הוא האלקים", בחינת פעלות משתנות שנכללין באחד הפשוט וכו', עין שם כל זה היטב היטב.