# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/64/12/

ומצה שניה שהיא הלוי, היא בחינת אלקים סטרא דלוי (תקוני זהר קד.), כידוע, בחינת תורה שנתנה על־ידי משה שהוא משבט לוי, כמו שכתוב (דברי הימים א כג, יד): "ומשה איש האלקים בניו יקראו על שבט הלוי". ומצה זו היא עקר המצה, כי עליה מברכין על אכילת מצה, כי עקר המצה היא בחינת הלכות, שהיא בחינת תורה, ועל־כן שוברין אותה והיא נקראת "לחם עני" (דברים טז, ג), שמזכיר את העני שנתענו במצרים, כי מצה זו שהיא בחינת תורה והלכות מזכיר את העני שהיה להם במצרים, שהיו ממררין את חייהם בקשיות ולא היו יכלים לברר ההלכות, כנ"ל.

וזהו בחינת מה ששוברין אותה המצה - זהו בחינת התרוץ על הקשיות, כי תרוץ לשון שבירה, כי צריכים לשבר ולפרק ההלכה כדי לבררה, ותמיד אנו צריכים יגיעה גדולה ומרירות גדול לזה קדם שמשברין ומתרצין ומבררין ההלכה. ועל שם זה נקרא "לחם עני" - שמזכיר את העני וכו' כנ"ל. ועכשיו אנו משברין אותה בקל, כי עכשיו זוכין לשבר ולתרץ כל הקשיות שבהלכה בלי שום יגיעה, בלי שום ספקות ובלבולים, כי עכשיו זוכים להלכה פסוקה, בחינת מצה כנ"ל.

וזהו שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים קטו:): "לחם עני" - שעונין עליו דברים הרבה, כי עקר יציאת מצרים הוא - שיצא הדבור מהגלות, כנ"ל, ועל־כן 'מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים' (הגדה של פסח), ועקר הארת הדבור שנתגלה ויצא מגלות מצרים הוא על־ידי ההלכות וכו' כנ"ל. ועל־כן נקראת המצה "פרוסה" (ברכות לט:), שהיא עקר המצה בחינת הלכות כנ"ל, שעליו מברכין 'על אכילת מצה', ונקראת "לחם עני" - שעונין עליו דברים הרבה, כי על ידה דיקא נתגלה הדבור כנ"ל, כי ההלכות הם בחינת מצה פרוסה, לחם עני, חסדי דוד, כידוע (תקוני זהר יט:).