# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/64/5/

וזה בחינת החפזון ואכילת מצה ואסור חמץ. וזה בחינת מה שמובא (שם פרק ב): שמחין דגדלות נכנסו קדם מחין דקטנות בליל פסח, כי האכילה היא בחינת ברורים, כידוע (ספר הלקוטים, בראשית א). וברור הנעשה על־ידי האכילה - זהו בעצמו בחינת הברור של ההלכות, כמובא בתקונים (דף יא:), שברור ההלכה מן הקשיות היא בחינת ברור החטה מן מץ ותבן. אבל יש בחינת אכילת חמץ ויש בחינת אכילת מצה, הינו כי חמץ ושאור - הוא בחינת מחין דקטנות, דינים, הינו בחינת חמוץ המח, מה שצריכים להחמיץ המח הרבה בכמה יגיעות ומרירות קדם שמבררין הפסק־הלכה, כי חמץ הוא בחינת מחלוקת, כי חמץ לשון כעס ושנאה, כמו שכתוב (תהלים עא, ד): "מכף מעול וחומץ", הינו בחינת כעס ומחלקת, זה בחינת המחלקת שיש בההלכה מחמת הקשיות שיש בהם, אשר בשביל זה צריכים לסבל מרירות ויגיעות קדם שמבררין הפסק הלכה. וזה בחינת חמץ כנ"ל, כי צריכים להחמיץ המח הרבה במרירות הקשיות קדם שמבררין ההלכה, כנ"ל.

ומצה - זה בחינת הלכה פסוקה, בחינת ענג שבת, שהיא הלכה פסוקה - שעשוע עולם־הבא כנ"ל, בבחינת (ישעיה סו, יא): "למען תמצו והתענגתם" וכו', בחינת ענג שבת, בחינת שלום [וכמובן בדברי רבנו ז"ל במקום אחר במאמר 'שאלו את רבי יוסי בן קיסמא' (סימן נז, אות ח')]. כי מצה, הינו שממהרין בחפזון ואין מניחין להחמיץ, הינו שאין מניחין את המח להחמיץ כלל בקשיות וספקות, כי אם זוכין להלכה פסוקה מיד, שזה בחינת מצה כנ"ל. וזאת הבחינה אי אפשר לזכות בשום פעם, דהינו לזכות להלכה פסוקה - קדם חמוץ המח בספקות וקשיות כנ"ל, רק אז בשעת יציאת מצרים זכו לזה, כנ"ל.

כי השם־יתברך דלג עליהם ומהר קדם הקץ, הינו אף־על־פי שעדין לא סבלו המרירות של הקשיות והספקות כל כך שיהיו ראוים לגאלה, דהינו להלכה פסוקה, אף־על־פי־כן דלג ומהר קדם הקץ, כי נגלה לפניו יתברך, שאם היו מתעכבים עוד במצרים והיו סובלים עוד מרירות הגלות הנ"ל - היו נשארים שם, חס ושלום, כי לא היה להם כח לסבל המרירות מגדל עצם הסטרא־אחרא שהתגברה עליהם מאד. הינו כי אם היה השם־יתברך, כביכול, ממתין עד שיבררו הפסק הלכה על־ידי מרירות הקשיות - היו נשארים משקעים שם, כי לא היה להם כח לצאת ממרירות הקשיות והספקות מעצם הסטרא־אחרא שהתגברה עליהם ובלבלה דעתם, בפרט פרעה ומצרים שיניקתם מהדעת, ותופסין את המחין ואינם מניחים אותם לצאת ולברר ההלכה, כי תופסים אותם על־ידי הספקות והקשיות שמבלבלים דעתם בזה, שזהו מרירות העבודה של פרעה ומצרים שהכביד עליהם מאד, כנ"ל.

ועל־כן חמל השם־יתברך עליהם ודלג קדם הקץ והאיר עליהם הארה זו של בחינת הלכות שעשוע עולם־הבא קדם הקץ, דהינו שזכו להלכה פסוקה מיד - קדם שזכו לברר וללבן ההלכה בעצמו על־ידי קשיות וספקות, וזהו נס גדול מאד, כנ"ל.