# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/65/7/

ועל־כן מבקשין על החלום בשעת ברכת כהנים שיתהפך מרעה לטובה (ארח־חיים, סימן קל, סעיף א), כי 'כל החלומות הולכין אחר הפה' (ברכות נה:), כי החלום הוא שמראין לו שיורד עליו איזה דבר לטוב או להפך, חס ושלום, ועל־כן עקר החלום כפי המחשבה שבמח, כמו שכתוב (דניאל ב, כח): "חזוי ראשך על משכבך סלקו" (מחשבות שבראשך עלו על מטתך, בעת שנתך), הינו כפי תקון המחשבה והמחין שלו שהוא הכלי שלו - כמו כן יורד האור עליו לטוב וכו' כנ"ל, וכמו כן מראין לו בחלום. ומחמת שעדין לא נמשך הדבר למטה רק שמראין לו בחלום, על־כן 'כל החלומות הולכין אחר הפה', כי עקר הכלי נגמר על־ידי הפה, ששם התגלות המחין בבחינת (משלי ב, ו): "מפיו דעת ותבונה", ושם עקר גמר בחינת הכלי, ועל־כן על־ידי הפה, שהוא בחינת הכלי - על־ידי־זה יכולין לציר האור כרצונו לטוב או להפך, ועל־כן 'כל החלומות הולכין אחר הפה', ועל־כן מבקשין על החלום בשעת ברכת כהנים, כי אז מצירין האור לטובה כנ"ל, ועל־כן אז יכולין להפך החלום מרעה לטובה על־ידי הכהנים שמברכין אז, וממשיכין האור מלמעלה ומצירין אותו לטובה ולברכה על־ידי תקון הכלי, על־ידי בחינת שלום, כלי מחזיק ברכה, כנ"ל.

וזה שמבקשין בברכת המפיל: ואל יבהלוני רעיוני וחלומות רעים וכו' ותהא מטתי שלמה וכו' (ברכות ס:). מטה שלמה זה בחינת תקון הברית, בחינת מטתו של יעקב, שיצאו ממנה שנים־עשר שבטי י"ה (פסחים נו.), שהם בחינת מטה שלמה, כמובא בפרוש רש"י, ושנים־עשר שבטים הם בחינת תקון הברית (כמבאר במאמר הנ"ל, באות ג) ועל־ידי־זה הכלי בשלמות כנ"ל, ואז החלומות מישבים, כנ"ל. וזה ואל יבהלוני רעיוני וחלומות וכו' ותהא מטתי שלמה, כנ"ל. וזה בחינת שמזכירין בתפלה - שמתפללין על החלום בשעת ברכת כהנים את הפיכת קללת בלעם הרשע מקללה לברכה, כי זהו בחינת תקון החלום שמצירין האור לברכה, בבחינת "הנה ברך לקחתי" וכו', כנ"ל.