# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/66/4/

ואחר־כך הראה לו האות שנהפך ממטה לנחש (שמות ד, ג), זהו גם כן בחינת פגם אמונת חכמים, שהוא בחינת "פרץ גדר ישכנו נחש" (קהלת י, ח), בחינת (שבת קי.): 'דילמא חויא דרבנן טרקיה דלית לה אסותא' [שמא נשך אותו נחש [שבא מזלזול בדברי] החכמים שאין לו רפואה], (כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל). ואחר־כך הראה האות שלישי שהפך מים לדם, זהו גם כן בחינת פגם אמונת חכמים, כי על־ידי אמונת חכמים שזוכין על־ידי נדר, על־ידי־זה זוכין לענג שבת כנ"ל, ואז נכנע הכבד מלא דם לגבי המח, [כמבאר במאמר הנ"ל (באות ו)]. אבל כשאין זוכין לאמונת חכמים, חס ושלום, אזי, חס ושלום, מתגבר הכבד שמלא דם - על המח, שהוא בחינת מים, בחינת דעת, כמו שכתוב (ישעיה יא, ט): "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". ועל־כן המכה הראשונה של מצרים היתה - שנתהפך המים לדם, כי המצרים לא האמינו בנבואת משה, על־כן נלקו בדם שהתגבר עליהם הדם שמשם היה אחיזתם בבחינת הכבד מלא דם. ועכשיו נלקו - על־ידי־זה בעצמו, כי כל מימיהם נהפך לדם, שזהו בחינת שהתגבר עליהם תקף הדם של הכבד על שפגמו באמונת חכמים ולא האמינו במשה ולא רצו לשלח את ישראל.