# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/66/5/

וזה בחינת מכות בכורות - שעל־ידי־זה יצאו ישראל ממצרים. ועקר מכות בכורות והצלת בכורי ישראל היה על־ידי מצות קרבן פסח, כמו שכתוב (שמות יב, כג): "ועבר ה' לנגף את מצרים וראה את הדם וכו' ופסחתי עליכם" וכו'. כי עקר יציאת מצרים היה להעלות ולהקים אמונה הנפולה שהוא אמונת חכמים, שהוא עקר עבודת ה', שהוא תכלית יציאת מצרים, כמו שכתוב: "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים" וכו'. ועקר העבודה את ה' תלויה באמונת חכמים כנ"ל, כי עקר גלות מצרים היה לתקן פגם דור המבול ודור הפלגה, כמובא (פרי־עץ־חיים, חג־המצות, פרק א). שהם פגמו באמונת חכמים כנ"ל ועכשיו היו צריכים לתקן זאת. ועל־כן עקר יציאת מצרים - היה על־ידי בחינת נדר, שהוא בחינת פלא, כמו שכתוב (מיכה ז, טו): "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". על־כן עקר יציאת מצרים היה על־ידי מצות הקרבן פסח שהוא נדר, כי כל הקרבנות הם על־ידי נדר שנודרין ומקדישין הבהמה לקרבן פסח, וכיוצא. ועל־ידי־זה דיקא יצאו ישראל ממצרים, כי על־ידי הנדר שנדרו וקימו בקרבנות הפסחים שהקריבו, על־ידי־זה זכו להעלות האמונה הנפולה כנ"ל, שזהו עקר יציאת מצרים, כנ"ל, ועל־ידי־זה התנוצצו בהם אורות האבות, כי כל יציאת מצרים היה בזכות אבות כנזכר בפסוקים רבים. ועל־ידי הנדר של הקרבן פסח זכו לזה - שיזכר להם השם־יתברך זכות אבות ויתנוצץ בהם אורותיהם, שעל־ידי־זה נגאלו. וזה שכתוב (תהלים עח, יב): "נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען", הינו על־ידי פלא הנ"ל, שהוא נדר, על־ידי־זה נזכר להם ונתנוצץ בהם אור האבות [וכמבאר פסוק זה שם במאמר הנ"ל (אות ג')], ועל־ידי־זה היה עקר יציאת מצרים, בחינת "נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים" וכו', וכנ"ל. ועל־ידי אור האבות זכו לענג שבת שהיא אכילה דקדשה, שהוא בחינת אכילת מצה, כמו שכתוב (ישעיה סו, יא): "למען תמצו והתענגתם", כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל (באות ח).