# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/67/1/

וזהו בחינת פסח ויציאת מצרים, כי עקר גלות מצרים היה על פגם ארץ־ישראל שהוא בחינת פגם האמונה והתפלה והנסים, על־ידי שאמר אברהם "במה אדע" (בראשית יד, ח), ובזה פגם בבחינת ארץ־ישראל, שהיא בחינת אמונה וכו' (וכמבאר כל זה היטב שם בהתורה הנ"ל). ועכשיו בפסח הוא יציאת מצרים - זמן הגאלה והנסים אשר עשה עמנו השם־יתברך נסים ונפלאות ומופתים נוראים ועצומים, והוציאנו ממצרים - כדי להביאנו לארץ־ישראל, כמבאר בכמה פסוקים. וכמו שכתוב (דברים ו, כג): "ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו (לתת לנו את) אל הארץ אשר נשבע לאבתינו" וכן בכמה פסוקים ובכל התורה, שעקר יציאת מצרים היה לבוא לארץ־ישראל.

והכל בשביל האמונה הקדושה - כדי לזכות לאמונה שלמה, שזהו עקר הכל, וזה עקר עבודת האדם כל ימי חייו, ובשביל זה בא האדם לעולם הזה כדי לזכות לאמונה, כדי להכיר אותו יתברך, שזהו התכלית מכל התכליתין. וכל עקר יציאת מצרים ומתן תורה וכל האותות והמופתים הנוראים אשר עשה השם־יתברך עם אבותינו ועמנו מיום יציאת מצרים עד היום הזה בכל דור ודור - הכל בשביל לפרסם אלקותו, לידע ולהודיע ולהודע שהוא השליט, הוא היוצר, הוא הבורא יתברך ויתעלה שמו לנצח, כדי שנזכה לאמונה שלמה באמת.