# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/67/13/

וזה בחינת חרסת שהם זכר לטיט (פסחים קטז.), כי מבאר בהתורה הנ"ל, שעל־ידי ציצית, שהם תקון הברית, נצולין מעצת הנחש וזוכין לעצות דקדשה וכו'. וזהו בחינת 'וקימי כי חמרי חיורי' (עומדים כמו חמורים לבנים) שהם בחינת ציצית של לבן, שהם בחינת (בבא בתרא עד.) 'חותם של טיט' וכו' (מנחות מג:), עין שם. ועכשיו בשעת יציאת מצרים עדין לא זכו לאור הציצית מחמת שלא קבלו עדין מצוות התורה. ועל־כן בשעת גלות מצרים מררו את חייהם בחמר ובלבנים - שזהו בחינת הפך הציצית, שהם בחינת חמרי חיורי, בחינת חותם של טיט, שהיא ציצית של לבן, כנ"ל. ועכשיו עושים זכר לטיט את החרסת - שהם מרמזים על אור הציצית שאנו עתידים לקבל בשבועות, שהם עקר קיום התורה, כנ"ל.

כי חרסת הוא אותיות חס רות, [כמבאר בכונות (פרי־עץ־חיים, שער חג המצות פרק ו)]. רות היא בחינת ציצית, כמו שכתוב ברות (ג, ט): "ופרשת כנפך על אמתך". כי רות יצא ממנה דוד, שהוא מלכות - משיח, שהוא עקר שלמות מלכות דקדשה (זהר ויקהל רכ.), שהיא בחינת ציצית, שהם מחי המלכות דקדשה (עין פרי־עץ־חיים, ציצית, פרק ג), שהוא בחינת אמונה, שעל־ידי־זה עקר הגאלה שתהיה על־ידי משיח בן דוד. וזהו ח"ס, זהו בחינת ל"ב חוטין כפולים שבציצית שעולים ס"ד וד' ציצית בעצמן הכל עולה ס"ח, שהוא בגימטריא 'חיים', שהם המחין של רות, שהיא בחינת מלכות דוד כנ"ל. ועל־ידי אלו החרסת שממתיקין ומבטלין הטיט של מצרים, שהוא בחינת "וימררו את חייהם וכו' בחמר ובלבנים" כנ"ל, כי ממשיכין על ידם אור הציצית כנ"ל, על־ידי־זה - ממתיקין את המרור, שהוא מרירת העצה שנמתקת על־ידי אור הציצית שמבטלת עצת הנחש, שהוא בחינת ארס המרור וזוכין לעצת צדיקים לעצות קדושות הנמשכין מתרי"ג עטין דאוריתא, כנ"ל.