# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/67/20/

וזהו בחינת (בראשית א, ט): יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד - שכל מימי הדעת ימשכו אל מקום אחד. אל מקום אחד - דיקא, בחינת (דברים ו, ד): "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד"; שצריכין להמשיך כל מימי הדעת שנמצא בעולם אל מקום אחד - להמשיך כל הדעת לתוך אמונת אחדותו יתברך, שזהו כלל כל כונות קריאת שמע; שעקר הכונה הוא כפשוטו - להאמין ביחודו ואחדותו, שהוא יתברך אדון יחיד מנהיג ומושל ומשגיח, והוא לעילא מן כלא, ולית לעילא מיניה (הקדמת תקוני־זהר), ובזה כלולין כל הכונות, שהם להמשיך כל המחין על־ידי קריאת שמע וליחד קדשא בריך הוא ושכינתיה וכו', (כמבאר בכונות), הינו שצריכין להמשיך כל מיני דעת ומחין לתוך אמונת אחדותו יתברך. ועל־ידי־זה ותראה היבשה - שעל־ידי־זה נתגלה האמונה, שהיא בחינת ארץ. כי מתחלה היה העולם מים במים ואז היה העולם תהו ובהו, כמו שכתוב (בראשית א, ב): והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלקים מרחפת על פני המים - כי כל זמן שלא נתגלה ונמשכה האמונה מחמת רבוי הדעת, שהוא בחינת רבוי מימי התהומות אז היה עדין תהו ובהו וחשך על פני תהום - כי עקר יניקת הכפירות הוא מרבוי הדעת, ולא היה עקר קיום העולם כי אם על־ידי ורוח אלקים - דא רוחו של משיח (זהר בראשית קצב:), שהיתה מרחפת על פני המים, כי עקר בחינת משיח הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב (תהלים פט, כה): "ואמונתי וחסדי עמו" וכו', כי הוא יגלה ויכניס האמונה בשלמות בכל באי עולם, כמו שכתוב (צפניה ג, ט): "כי אז אהפך אל כל העמים שפה ברורה לקרא בשם ה'" וכו', וכיוצא בזה בפסוקים רבים.