# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/67/22/

וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בְּשַׁלַּח נב:): "מַה תִּצְעַק אֵלָי" (שְׁמוֹת יד, טו) - 'בְּעַתִּיקָא תַּלְיָא מִילְּתָא'. כִּי עַתִּיקָא הוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל (בְּאוֹת כא), שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשְׁכָה הָאֱמוּנָה לְמַטָּה לְסַלֵּק הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים, שֶׁהֵם הַדֵּעוֹת הָרָעוֹת שֶׁל הַכּוֹפְרִים, לַהֲפֹךְ מִיָּם לְיַבָּשָׁה בְּגַשְׁמִיוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְרִיעַת־יַם־סוּף כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הָיָה קְרִיעַת־יַם־סוּף בִּזְכוּת יוֹסֵף הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיד, ג): "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס" - "[וַיָּנָס] וַיֵּצֵא הַחוּצָה" (בְּרֵאשִׁית לט, יב), כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית־רַבָּה פז, ח), כִּי עִקַּר אֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, בְּחִינַת צִיצִית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל עֲצַת הַצַּדִּיקִים שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה, כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (יַלְקוּט בְּשַׁלַּח רֶמֶז רלד): שֶׁקְרִיעַת־יַם־סוּף הָיָה בִּזְכוּת מִצְוַת צִיצִית, כִּי עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִית, בְּחִינַת יוֹסֵף - זוֹכִין לֶאֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה קְרִיעַת־יַם־סוּף כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אַחַר שְׁבִיעִי־שֶׁל־פֶּסַח, אַחַר קְרִיעַת יַם־סוּף הֻתַּר הֶחָמֵץ, כִּי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִמְשְׁכָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - אָסוּר לְהַחְמִיץ מֹחוֹ אֲפִלּוּ בִּקְדֻשָּׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בּוֹ הַקְּלִפּוֹת, כַּנַּ"ל.

אֲבָל אַחַר קְרִיעַת־יַם־סוּף, שֶׁאָז זָכוּ לֶאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ אָז הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה מִבְּחִינַת עַתִּיק דְּעַתִּיקִין, מִבְּחִינַת אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, מִבְּחִינַת מֵרֹאשׁ אֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן זָכוּ אָז לַשִּׁירָה, בְּחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ד, ח): "תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי רֹאשׁ אֲמָנָה", 'תָּשׁוּרִי' דַּיְקָא, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ - אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה", כִּי עִקַּר הַשִּׁירָה כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשִּׁירוֹת וְהַנִּגּוּנִים.

וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה שֶׁזָּכוּ אָז בְּיֶתֶר שְׂאֵת, עַל־יְדֵי־זֶה הֻתַּר הֶחָמֵץ אַחַר כָּךְ, כִּי עַכְשָׁיו אָנוּ יְכוֹלִין לֶאֱכֹל הֶחָמֵץ בִּקְדֻשָּׁה, לִבְלִי לְהַחְמִיץ הַמֹּחַ כִּי אִם בַּמֻּתָּר לָנוּ בַּמֶּה שֶׁהֻרְשֵׁנוּ לְהִתְבּוֹנֵן, דְּהַיְנוּ בְּדִינֵי וּמִצְווֹת הַתּוֹרָה וְכוּ', אֲבָל בַּמֻּפְלָא מֵאִתָּנוּ לֹא נִדְרֹשׁ וְלֹא נַחְמִיץ אֶת מֹחֵנוּ בַּמֶּה שֶׁאָסוּר לָנוּ, כִּי כְּבָר יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לִשְׁמֹר חִמּוּץ הַמֹּחַ שֶׁיִּהְיֶה רַק בִּקְדֻשָּׁה וְלֹא יֵצֵא מִן הַגְּבוּל, עַל־יְדֵי גֹּדֶל הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל בִּקְרִיעַת־יַם־סוּף - שֶׁזָּכִינוּ לָבֹא לִבְחִינָה זוֹ שֶׁבְּעֵת שֶׁמִּתְגַּבְּרִים הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים, שֶׁהֵם הַדֵּעוֹת זָרוֹת, אָז אָנוּ מְסַלְּקִין דַּעְתֵּנוּ לְגַמְרֵי עַד שֶׁבָּרְחוּ הַמַּיִם מִפָּנֵינוּ בְּגַשְׁמִיוּת עַל־יְדֵי־זֶה. עַל־כֵּן אֵין אָנוּ מִתְיָרְאִין עוֹד מִן הֶחָמֵץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִין לְהַחְמִיץ מֹחֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה בַּמֶּה שֶׁהִרְשָׁנוּ, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁיַּעֲלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ אֵיזֶה דֵּעָה זָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, נְסַלֵּק דַּעְתֵּנוּ לְגַמְרֵי בִּפְנֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְרִיעַת־יַם־סוּף כַּנַּ"ל.