# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/67/3/

על־כן צריך כל אחד מי שרוצה לחוס על עצמו ועל נפש בניו ובנותיו ועל כל הדורות העתידין לצאת ממנו עד סוף כל הדורות, לבל יטעה את עצמו, חס ושלום, כי כל אחד אינו מטעה כי אם את עצמו, ודבר אלקינו יקום לעולם (ישעיה מ, ח), כי 'קושטא קאי ושקרא לא קאי' [האמת עומדת והשקר אינו עומד] (שבת קד.), וכמו שכתוב (משלי יב, ט): "שפת אמת תכון לעד". 'כוננת' לא כתיב, אלא 'תכון', שהאמת עתיד להתקים (זהר כי תשא קפח:), כי בימות המשיח ולעתיד לבא יתקים האמת. ואז ידעו בין צדיק לרשע וכו' (מלאכי ג, יח), ואף־על־פי שגם השקר כשמתלבש באמת אומר כך, עד שאי אפשר להבחין כלל בשום אפן [כי אם על־ידי צעקה ושועה הרבה להשם־יתברך], אף־על־פי־כן לעתיד בודאי ידעו האמת, וסוף כל סוף יתודע האמת לאמתו היכן הוא.

והכלל, שכשהאדם רוצה לזכות לאמונה שלמה בה' יתברך ובצדיקי האמת ובאנשים כשרים באמת - צריך לו להסתכל על האמת לאמתו ולא יטעה את עצמו כלל, רק יסתכל על האמת באמת, ואז בודאי יזכה לאמונה שלמה. כי אף־על־פי שלא יזכה להבין הדבר היטב בדעתו, אף־על־פי־כן אם יסתכל על האמת לאמתו - יזכה להבין בדעתו שראוי לו להאמין. למשל, בעקר האמונה הקדושה, להאמין בהשם־יתברך ובתורתו הנתונה על־ידי משה רבנו, עליו השלום, בכתב ובעל פה ובהשגחתו הפרטית וכו' - אף־על־פי שיש כמה דעות זרות ונפסדות של המחקרים והאפיקורסים, עד שכמה מגדולים בני ישראל נתפסו בהם, עד שנמצא בספרי המפרשים שנדפסים אצל המקראות הגדולות, שפתיחת פי האתון היה במראה, רחמנא לצלן, רחמנא לשיזבן מהאי דעתא שבשתא (ה' יצילנו מזאת הדעה המשבשת), שהיא כפירה גמורה, ואין אפיקורסות גדול מזה, רחמנא לצלן, וקצתם אומרים דעות זרות של כפירות של שטות והבל על שאר המופתים הנוראים, כמובא בספריהם, אשרי מי שזוכה לבלי להסתכל בהם כלל! אבל אף־על־פי־כן - מי שרוצה להסתכל על האמת לאמתו כפי המקבל בידינו מדור לדור, יבין וידע באמת שכל הנסים והמופתים היו בגשמיות, כמבאר בהתורה הקדושה ובנביאים ובכתובים ובתלמוד בבלי וירושלמי ומדרשים.

כי השם־יתברך הוציאם ממצרים בנסים נפלאים בגשמיות, שנעשה מהמים דם למצרים ולישראל היה מים, וכיוצא בזה בשאר המכות, וקרע לנו את הים והעבירנו בתוכו בחרבה והמצרים רדפו אחריהם ונשקעו בו בפקדתו ובגזרתו יתברך, והיה עשר נסים נוראים על הים, כמבאר במדרשים ובגמרא.

וכן שאר הנסים הנוראים - "לכל האותות והמופתים והמורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל" (דברים לד, יב), שהוריד את המן ארבעים שנה רצופים, הנשמע כזאת או הנראה כמוהו?! כמו שכתוב (שם פסוק לב): "כי שאל נא לימים ראשנים אשר היו לפניך הנהיה כדבר הזה, הנשמע כמוהו, השמע עם" וכו'. וכן המופתים הנוראים אשר היה אחרי כן בכל דור ודור, בימי יהושע - שהעמיד החמה בעולם, עד שנתפרסם שמעו בכל העולם, ושאר הנסים והנפלאות המבארים בספרי המקרא ובדברי רבותינו ז"ל. והצלת חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש ודניאל מגוב אריות. ומפלת המן שנתהפך מהפך אל הפך, שבתחלה הרג אשתו מפני אוהבו המן, ואחר כך נתהפך מהפך אל הפך, שהרג המן מפני אסתר, ומרדכי נתעלה ונתגדל במקומו וכו', כמו שכתוב (אסתר ט, א): "ונהפך הוא" וכו', וכיוצא בזה שאר הנסים הנוראים שעשה השם־יתברך לאבותינו ולנו בנגלה ובנסתר. אף־על־פי שיש אפיקורסים המכחישים בהם בדרכי שטות והבל, אבל מי שרוצה להסתכל על האמת לאמתו - יראה בעיניו כי הבל יפצה פיהם ואין צריכים לדחותם, כי השקר והשטות נופל ממילא, והאמת עד לעצמו. וראוי לנו להודות מאד להשם־יתברך כל ימי חיינו אשר הבדילנו מן התועים האלה ונתן לנו תורת אמת, והאיר עינינו להסתכל על האמת, עד שזכינו להאמין בה' ובמשה עבדו עד היום הזה.

וכמו כן עכשיו בענין המחלקת והקטגוריא שבין הצדיקים והיראים עד שאין אחד יודע היכן האמת. אם ירצה האדם להסתכל על האמת לאמתו ולא יטעה את עצמו - בודאי יזכה לידע האמת ויבא לאמונה שלמה, כי אמונה תלויה באמת כנ"ל, הינו כשרוצה לזכות לאמונה שלמה - צריך לו להסתכל רק על האמת ולהיות חפץ באמת תמיד, ולבלי להוציא שום דבר שקר מפיו ולבלי לרמות את חברו, ומכל שכן שלא להטעות את עצמו, רק יסתכל על האמת לאמתו - ואז יבין שבודאי ראוי לו להאמין בהשם־יתברך ובהצדיקים אמתיים, אף־על־פי שיש לו כמה קשיות ובלבולים שאינו יכול לתרצם, אבל אף־על־פי־כן יבין מרחוק שראוי לו להאמין בהשם־יתברך.

כי יבין שהאמת הוא כך, שגם בימינו היו הבעל־שם־טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה, בעל מופת גדול ונורא מאד. אף־על־פי שיש הרבה כופרים שמתלוצצים משבחי הבעל־שם־טוב, זכר צדיק לברכה, עד שכמה אנשים כשרים וצדיקים נתפסו ברשת שלהם וחולקים על מה שהדפיסו ספר 'שבחי הבעל־שם־טוב' ז"ל, וקצת אומרים שהמופתים אמת, אבל לא היה ראוי להדפיסם, ובמחילה מכבודם הגדול - גם הם שגו בזה, כי עקר פחדם של הכשרים שאומרים שלא היו צריכים להדפיסם הוא מחמת לצנות הכופרים והמתנגדים, אבל בשביל זה אין ראוי למנע האמת מהחפץ באמת, ויאבדו הם ואלף כיוצא בהם, ודבר אחד מדברי תורה אל יתבטל, כי באמת רב הדברים הנדפסים בשבחי הבעל־שם־טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה, רבם ככלם מספרים כל העולם מכבר, והמופתים הנוראים של הבעל־שם־טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה מפרסמים בכל העולם, ובפרט בין יראי השם וחושבי שמו.

וכבר ספר צדיק גדול אחד מגדולי תלמידיו, ואמר בפרוש בבית הכנסת ברבים בשעת הדרשה, שבאם לא נמצא שבחי האר"י ז"ל יותר ממה שנדפסו, ראינו אנחנו מרבנו יותר מזה, כמפרסם זה הספור. והכלל, שעקר הוא האמת להסתכל על האמת לאמתו כנ"ל, ועל־ידי־זה יזכה לאמונה שלמה, כנ"ל.