# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/67/6/

ועל־כן ראוי לנו לבכות ולצעק יום ולילה, נבטוש רישא בכותלא דביתא [נכה את הראש בכתל הבית] - "בת עמי חגרי שק התפלשי בעפרים אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים" (ירמיה ו, כו). על גדל השבר והצרה הגדולה הנשמעת בעולם, אשר עדין לא היתה כזאת, אשר נתחברו בכמה מקומות כמה כתות רשעים גמורים מפרסמים, ועשו לעצמן חברת חנוך נערים ללמד בני ישראל הקטנים חכמות חיצוניות ולשונות העכו"ם. והם מטמאים הבל פיהם הקדוש ועוקרים אותם בחייהם מקטנותם מהשם־יתברך ומן התורה, כי מרגילים אותם בדרכי העכו"ם ובמלבושיהם מנעוריהם והם צודים נפשות יקרות לפורחות לגיהנם, אוי לנו כי שדדנו (שם ד, יג), אוי לנו על שברנו, אוי ואבוי.

ואם אמרתי אספרה כמו אפס קצה מעצם הצרה הזאת - יכלו המון יריעות, כי אין רעה גדולה מזו, כאשר נראה בחוש, שכל אלו הנערים שנתגדלו על־פי הדרכים הרעים האלו הם אפיקורסים מפרסמים והם גרועים ממשמדים, ומחללים שבת בפרהסיא ומתלוצצים מכל התורה כלה, וביותר מתורה־שבעל־פה מדברי התלמוד ואגדות רבותינו ז"ל, עד שאסור לחזר ולהעלות על הכתב ומכל שכן בעל פה, דבריהם הרעים והמרים, אשר הן הן האפיקורסים הגמורים שהזכירו רבותינו ז"ל. כי רבותינו ז"ל אמרו (סנהדרין צט.): שאפלו הכופר בדבר אחד מדברי חכמינו ז"ל - נקרא אפיקורוס, מכל שכן שהם כופרים ברב דברי רבותינו ז"ל ובכל התורה כלה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מנחות צט:): 'מהו שילמד אדם את בנו חכמה יונית? והשיבו, ילמדנו בשעה שאינו לא יום ולא לילה', וכמבאר באלשיך, ובשל"ה, ובשאר ספרים - גדל האסור ללמד חכמות חיצוניות ולשונות, רחמנא לצלן, מלבד מה שמבטלין הבל פה הקדוש של תינוקות של בית רבן שיעסקו בדברים חיצוניים שאסור לעסק בהם.

ואי אפשר להתוכח ולטען עמהם על דרכיהם, כי מהפכים דברי אלקים חיים ומוצאין להם סברות הפוכות של שטות והבל, שצריכין, חס ושלום, להרגיל את התינוק בדרכים נבוכים הרעים הללו, בדרכים רעים אשר לא נשמעו מעולם. וכל דרכם והנהגותם הוא רק להמשיך את התינוק בדרכי העכו"ם מנעוריו, אשר התורה הקדושה הזהירנו להתרחק מהם ומדרכיהם, כמו שכתוב (תהלים קו, לה): "ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם". וכמו שכתוב (ויקרא יח, ג): "ובחקתיהם לא תלכו", וכמבאר בשלחן ערוך יורה דעה סימן קעח (סעיף א), שצריך להיות מבדל מהם במלבושיו ובמעשיו וכו'. ואין צרך להאריך ולבאר עצם הצרה הגדולה הזאת אשר כמוהו לא נהיתה, אשר על זה התנבאו כל נביאנו שיהיה בסוף הימים צרה אשר כמוהו לא נהיתה, כמו שכתוב (דניאל יב, א): "והיתה עת צרה ליעקב אשר כמוהו לא נהיתה וכמוהו לא תוסיף" וכו'.

אשרי מי שזוכה בימים האלה להתרחק את עצמו ואת בניו מהם ! ואם אין בידינו למנעם בעוונותינו הרבים, על כל פנים החיוב על כל אחד מאנשי ישראל הכשרים להזהיר את בניו ואת בני בניו לדורות - שיתרחקו בכל מיני התרחקות מדרכים אלו. ושלא לתן את בניו לחדר שלומדים בו אחד מהבנים אלו ההולכים בדרכים אלו הרעים הנ"ל, אף־על־פי שאצל זה המלמד אין עוסקים בלמוד הרע הזה, רק לומדים אצלו תורה הקדושה גמרא ופוסקים, רק שקצת תלמידים לומדים במקום אחר אלו הענינים, אף־על־פי־כן אסור להתחבר עמהם כלל - שלא ימשיכו את בניו, חס ושלום, לדרכם הרעה ולסברותיהם המרות - שלא יכניסו בו, חס ושלום, איזה תאוה ללמד ספריהם הרעים, רחמנא לצלן. והשם־יתברך ירחם על כלליות ישראל וימהר גאלתנו ויביא לנו את משיח צדקנו במהרה בימינו, אז יתגלה האמת, כמו שכתוב (תהלים פה, יב): "אמת מארץ תצמח" וכו'.