# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/67/7/

נחזר לעניננו, שעקר כל המחין כלולין באמת, כנ"ל. וזהו עצם הנס של פסח שמאיר עלינו אז עצם האמת שכולל כל המחין, קדם שזוכין לקבל העצות הקדושות, שהם בחינת תרי"ג עטין דאוריתא כנ"ל. ועל־כן צריכין לאכל מצה אז, וחמץ אסור לנו לגמרי במשהו בבל יראה ובל ימצא. כי מבאר בכתבים (פרי־עץ־חיים, שער חג המצות פרק ו), שמצה הוא בחינת מחין דגדלות דאבא, שהוא חכמה, שהם מחין גדולים ונוראים מאד, הינו שעכשיו אנו ממשיכין עצם האמת, שהוא אור החכמה בעצמו, שהוא אור העליון הגדול והנורא המאיר עלינו עתה בפסח שלא בהדרגה, כי קדם שזכינו להמשיך טפי המח הנמשכין מחכמה למטה במקום הכליות יועצות, ששם נעשין עצות הקדושות בחינת תרי"ג עטין דאוריתא, שתמיד אי אפשר לקבל שום מח שהוא בחינת אמת כנ"ל כי אם על־ידי אלו העצות, כנ"ל, אבל עכשיו - מאיר עלינו עצם המח, שהוא אור החכמה בעצמו, שהוא בחינת עצם האמת, כי החכמה העליונה האמתית הוא בחינת עצם האמת, כי זה עקר הגדלות המח מה שזוכין לפנימיות עצם האמת ביותר. אבל תמיד בכל השנה אי אפשר לקבל שום מח, שהוא בחינת אמת כי אם על־ידי העצות הקדושות, שהם בעצמן נמשכין מן האמת, על ידם אנו זוכין לאור עצם האמת, אבל עכשיו בליל פסח - מאיר עלינו אור האמת בעצמו, שהוא אור חכמה עלאה קדם שנמשך למטה להתלבש בבחינת עצות, כי עדין לא זכינו לקבל תרי"ג עטין דאוריתא, שעל ידם זוכין לאמת, ואף־על־פי־כן זכינו שהאיר עלינו אור האמת הגדול בעצם, ועל־ידי־זה דיקא זכינו לאמונה שלמה, שעל־ידי־זה גאלנו השם־יתברך מגלות מצרים, וזהו בחינת מצה שהוא מחין דגדלות דאבא, שהוא חכמה עלאה, שהוא בחינת אור עצם האמת.