# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/67/9/

וזהו בחינת מרור שאנו אוכלין על שום שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים, כמו שכתוב (שמות א, יד): "וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים" וכו' (הגדה־של־פסח). כי מרור הוא בחינת (קהלת ז, כו): "ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים... וכל טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה"; שהיא בחינת עצת הנחש הקדמוני שהביא מיתה לעולם, שמשם נמשכין כל העצות רעות שבעולם של כל מיני כתות המרחקים מעבודת ה' באמת. וזהו בחינת כל המצודים וחרמים ורשתות ומכמורות מה שהיצר הרע פורש על האדם בכל יום, כמו שכתוב (תהלים נז, ז): "רשת הכינו לפעמי", וכמו שכתוב (שם קמב, ד): "בארח זו אהלך טמנו פח לי", כי הוא מבלבל את האדם בכל עת בעצות רעות כדי לרחקו מהשם־יתברך. וזהו עקר המרירות - מה שצריך כל אדם לסבל קדם שיזכה לעבודת ה' באמת, כי אין מרירות גדול מזה - כשאינו יודע לשית עצות בנפשו איך להתנהג, ובפרט ועקר בעבודת ה', אשר זה עקר התכלית והסוף של האדם, וכל אחד יודע שאין שום תכלית בעולם כי אם לאחז בעבודת ה' כל ימי חייו.