# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/609/68/7/

'מפני מה מילה בשמיני? כדי שלא יהיו העולם שמחים ואביו ואמו עצבים' (נדה לא:), כי מילה הוא בחינת התגלות החותם ברית קדש, כמו שאומרים (שבת קלז:): 'וצאצאיו חתם' וכו'. ו'חותם' הוא הפך 'נדת', כי הם במספר השוה, כמובא (עץ חיים שער לה פרק ג). ועל־כן צריכין להמתין עד יום השמיני שנתבטל דם נדות, אזי נתגלה החותם כנ"ל. וזהו כדי שלא יהיה עצבון, כי עצבות הוא בחינת דם נדות, כמו שכתוב (בראשית ג, טז): "הרבה ארבה עצבונך" זה דם נדות. ועל־כן המילה בשמיני שאז נתגלה שמחה כנ"ל, כי המילה היא לזכות לשמחה כנ"ל. והשמחה היא בבחינת יום השמיני, שהוא בחינת בינה כנ"ל, ובינה לבא ושם השמחה, כמו שכתוב (תהלים ד, ח): "נתתה שמחה בלבי". ושם הרעמים שעל ידם זוכים לשמחה כנ"ל, כמו שכתוב (איוב כו, יד): "ורעם גבורתו מי יתבונן".